סא”ל (מיל’) אלון אביתר שוחח עם אודי סגל וענת דוידוב התייחס ברדיו 103FM להליך האינטנסיבי של המשא ומתן לעסקת חטופים, על רקע ביקור נתניהו בארה”ב, והסביר גם על ההבדל בין מצרים לקטאר.
“יש עדיין כמה סוגיות לא פתורות לקראת עסקה. בראש ובראשונה שאלת סיום המלחמה, הנקודה השנייה היא נסיגת צה”ל מעזה. אלה למעשה להבנתי שני סלעי המחלוקת המרכזיים שלא השתנו, והם מהווים מבחינת חמאס כמעט ייהרג ובל יעבור”, טען אביתר והוסיף: “הנקודה המרכזית, לפחות להבנתי, בכל מה שנוגע להיתכנות לעסקה – היא מידת הלחץ שהקטארים יפעילו על חמאס. גם אם אנחנו מוושינגטון אמירות ברורות יותר, חזקות יותר, מוצקות יותר לגבי אפשרות לעסקה, כל השאלה היא מה יהיה מנוף הלחץ שהקטארים יפעילו על חמאס. זה למעשה שם המשחק. זה המפתח”.
לדבריו, “גם אם ויטקוף וצוותו ישבו עם כל הכוח על הקטארים, כל השאלה היא איך זה יועבר מקטאר לחמאס. המתווך השני, מצרים, אני כמעט לא רואה שהיא בתמונה, בוודאי לא במידה הדומיננטית של קטאר”.
בהמשך אמר לגבי סוגיית הקמת עיר הומניטרית בעזה: “בעולם הערבי קוראים לזה ‘ישראל הטילה פצצה’ ודוברים מטעם מצרים כבר מתראיינים ואומרים ‘על גופתנו’. בראייה המצרית זה המבוא להגירה והם לא מוכנים לשמוע על זה. בהנחה שישראל רוצה ללכת לכיוון הזה, יש פה הרבה מגבלות ובעיות, ראינו מה קרה עם חלוקת מזון, עוד לא הסתדרנו. נניח שזה אפשרי, אני חושב שהעניין מחייב יישור קו עם המצרים”.
לאחר מכן הסביר: “אני מבין שהמצרים מוכנים לתרום את תרומתם לניהול רצועת עזה, לא להיות השחקן הדומיננטי, לא לנהל אותה. הם מוכנים להיות כינור שני לגורמים פלסטינים ולהיות אלה שיספקו גם תשתיות אזרחיות, אבל הם לא מוכנים לפתוח את סיני”.
