כמדי שנה, הספרייה הלאומית מפרסמת הבוקר (שני) לקראת שבוע הספר העברי את דוח הספרים השנתי המשקף “צמצום פערים” של ההוצאות לאור, שהוציאו במהלך שנת 24′ ספרים רבים שתוכננו לצאת לאור בסוף שנת 23′, אך פרסומם נדחה בעקבות המלחמה.
במהלך שנת 2024 נקלטו בספרייה הלאומית 6,928 ספרים מודפסים, עלייה משמעותית משנת 2023, שבה יצאו לאור 6,037 ספרים. בנוסף, נקלטו 1,793 ספרים דיגיטליים.
בעקבות מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023 יצאו במהלך שנת 2024 – 548 ספרים בסוגות שונות שעוסקים במישרין בטבח ובמלחמה. הנושאים הבולטים הם: ספרי עיון בנושאים של השפעת המלחמה על מדינת ישראל והחברה הישראלית – 37% ; ספרים בנושאי מלחמה, דת ויהדות – 21%; ספרות פרוזה – 15%; ספרים שיצאו בעקבות המלחמה ומיועדים לילדים ונוער 11%; וביוגרפיות – 6%. עוד 10% מהספרים נכתבו בסוגות נוספות כמו ספרי בישול והגדות פסח שכתבו אנשי ישובי העוטף ועוד.
70% מהספרים על המלחמה יצאו לאור בשפה העברית; 15% יצאו לאור באנגלית; 6% בערבית; ו-3% בצרפתית. סוגייה שבאה לידי ביטוי בכל השפות בהן יוצאו לאור הספרים הינה אסטרטגיית המלחמה והקשר בינה לבין מדיניות הממשלה. כמו כן יש עלייה ניכרת בפרסומים מקצועיים ואקדמיים המתפרסמים ע”י עמותות ומכוני מחקר. “נושא החטופים והמאבק להחזרתם עדיין כמעט שלא בא לידי ביטוי משמעותי בספרים השנה, ייתכן בגלל שהנושא עדיין נמצא בעיצומו, מבלי יכולת לנתח את הסוגיה לפני פיתרונה” אומרים בספריה הלאומית.
באופן מפתיע, לא התקבלו בספרייה הרבה ספרי זיכרון לנופלים ולנרצחים, שעל פי רוב יוצאים לקראת יום השנה הראשון. רק 30 ספרי זיכרון התקבלו בספרייה בשנת 2024, בעיקר על חיילים שנפלו והדוח מציין: “ייתכן שדרכי ההנצחה והזיכרון משתנים והופכים להיות יותר מיזמי זיכרון – מוסיקליים, ספורטיביים, קולנועיים, קהילתיים וכדומה”. גם ספרי הילדים והנוער הושפעו מהמלחמה והשלכותיה. יותר משישים ספרי ילדים שיצאו לאור השנה עוסקים במישרין בנושאים כמו: אבות שהולכים למילואים, אזעקות ומקלטים, משפחות מפונות, אבל ושכול ועוד.
מגמות מפתיעות ומעודדות
התאחדות הוצאות הספרים בישראל מפרסמת הבוקר במקביל סקר חדש המעיד על מגמות מפתיעות ומעודדות בקרב הציבור הישראלי. הסקר, שנערך באמצעות מכון ״מדגם״, שבוצע בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, מגלה כי כ־50% מהציבור מדווחים שהם קוראים ספרים – מתוכם 17% קוראים מדי יום, ו-34% קוראים לעיתים קרובות. כמעט רבע מהישראלים, 23% העידו שמאז פרוץ המלחמה הם קוראים פחות, לעומת 10% שאמרו שהמלחמה לא השפיעה על הרגלי הקריאה שלהם.
לצד המגמה החיובית, הסקר מעלה גם נתון מעניין נוסף: 71% מהנשאלים מעידים כי היו רוצים לקרוא יותר מכפי שהם קוראים כיום, בעוד רק 23% מרוצים מהיקף הקריאה שלהם. הציבור בישראל רואה בקריאה מקור לשקט פנימי: 93% מהנשאלים השיבו כי קריאת ספרים היא פעילות שמרגיעה אותם.
גם בקרב הורים לילדים עולה מגמה ברורה של העברת האהבה לקריאה לדור הבא – כ־60% מהם מקריאים לילדיהם סיפור לפני השינה. כשני שליש (66%) מההורים שהשיבו לסקר, שלהם ילדים מעל גיל 6, העידו שילדיהם קוראים בתדירות גבוהה
כשנשאלו על סוג הספרים המועדף עליהם, ז’אנר ספרי המתח נמצא בראש, עם 38% שהעידו שזה סוג הספרים המועדף, אחריו ספרי עיון ומחשבה עם 19%, ולאחריהם ספרות רומנטית, עם רוב מובהק לנשים: אחת מכל ארבע נשים שקוראות ספרים, קוראת ספרות רומנטית או ארוטית. בתחתית ההעדפות נמצאים ספרי פנטזיה ומדע בדיוני.
