אתמול (רביעי) פורסם כי נשיא ארה”ב דונלד טראמפ הציג טיוטת מכתב לפיטוריו של יו”ר הבנק הפדרלי, ג’רום פאול, במהלך פגישה שנערכה שלשום (שלישי) עם כתריסר חברי קונגרס רפובליקנים בלשכתו, ושאל לדעתם האם עליו לשלוח את המכתב, כך לפי דיווח של ה”ניו יורק טיימס”.
מאז טראמפ כבר הספיק להכחיש את הפרסום, אך בין אם מדובר היה בכוונה אמיתית או רק בבלוף, השאלה האמיתית שכל אזרח בישראל צריך לשאול היא מה ההשלכות הכלכליות של אמירה כזו על קרנות הפנסיה שלנו, קרנות ההשתלמות שלנו, החסכונות שלנו, או בקיצור – על העתיד שלנו.
“התערערות באמון הציבור בעצמאות הפד עלולה להביא לתנודתיות חדה באג”ח הממשלתיות של ארה”ב” שהן אבן היסוד של השווקים הגלובליים” מסבירה ד”ר בלה ברדה ברקת, יזמת, פרשנית לכלכלה וגיאופוליטיקה. “ועבור החוסך הישראלי, כל זעזוע בתשואות או בפרמיות הסיכון האמריקאיות מתגלגל מיד אל תיקי ההשקעות, קרנות הפנסיה, ושער החליפין של השקל. טראמפ אולי מתעסק בכיסא של פאוול, אבל התוצאה עלולה לטלטל את הפנסיה של כל אחד ואחת מאיתנו”.
והאם טראמפ באמת מתכוון לפטר את פאוול? לפי ברדה ברקת זה בכלל לא הסיפור. “יש מי שחושבים שטראמפ יורה ואז חושב. האמת היא הפוכה: הוא יורה כדי לחשוב. במקרה של פאוול, טראמפ לא באמת חושב שהוא יכול לפטר אותו, הוא רק בדק כמה זה יכאב אם כן. מדובר בדפוס חוזר: שחרור אמירה דרמטית, בדיקת התגובה הציבורית והשווקית, ואז, בהתאם לרעש או לשקט, הוא מקבל החלטה”. כלומר, טראמפ משתמש בתקשורת ובשוק ההון כמו בטרמוסטט: אם יש חום יתר, הוא נסוג. אם המערכת שותקת – הוא לוחץ עוד.
“מה שהופך את הסיפור הזה למטריד במיוחד הוא לא הכוונה לפטר את יו”ר הפד, אלא עצם הנכונות לבחון את גבולות העצמאות המוניטרית כאילו הייתה עוד תפקיד פוליטי בממשל. טראמפ לא בהכרח רוצה לפטר את פאוול, אבל הוא כן מאותת: אם הריבית לא תתיישר עם הקמפיין שלי, לא תהיה חסינות לאף אחד, אפילו לא למי שמופקד על יציבות הדולר”.
ברדה ברקת מסבירה כי במובן הזה, פאוול הוא לא רק יו”ר הבנק המרכזי של ארה”ב -הוא נהיה סוג של ברומטר לעמידות הדמוקרטית של מוסדות הכלכלה האמריקאית. “העובדה שטראמפ בודק את גבולות הפיטורים באמצעות הדלפות ושיחות “אקראיות” רק מוכיחה כמה קרובה יכולה להיות ארה”ב לגרסת ריאליטי של שוק חופשי” היא מסכמת.
