הצצה לדיקטטורה אמיתית: טלפון שהוברח בחשאי מצפון קוריאה חושף את החוקים הקשים והנוראיים שאליהם מגיע המשטר הדכאני של קים ג’ונג און כדי לשמור על אזרחיו תחת שליטה. למרות המראה הרגיל של הטלפון החכם, המכשיר הזה מהווה חלק מהמאמצים הנרחבים של המדינה לצנזר מידע ולשמור על אזרחים בחוסר ידיעה מוחלט לגבי העולם שמחוץ לדיקטטורה.
חקירה מקיפה של ה-BBC חשפה כי המכשירים כוללים תכונת צילום מסך מפחידה שמנטרת כל תנועה של המשתמשים. התוכנה מצלמת באופן את המסך כל חמש דקות ונועלת את הקבצים בתיקייה שהמשתמשים עצמם לא יכולים לגשת אליה, אלא רק הרשויות. המנגנון הזה מאפשר ל”יחידות התפיסה של הנוער” של צפון קוריאה להבטיח שאזרחים לא חיפשו מידע לא חוקי או שיתפו משהו ביקורתי כלפי הממשלה.
בתכונה אורוולית נוספת, הטלפון מונע מהמשתמש להקליד מונחים פופולריים מסוימים מדרום קוריאה. לדוגמה, המילה הדרום קוריאנית “אופא”, שמשמעותה המילולית היא “אח גדול” אך משמשת כמונח סלנג ל”חבר”, מוחלפת אוטומטית במילה “חבר”. לאחר החלפת המילה, הטלפון מוציא אזהרה בסגנון למשתמש שאומרת: “המילה הזו יכולה לשמש רק לתיאור האחים שלך”.
באמצעות המכשיר, ה-BBC גילה שאפילו המילה שמתארת את דרום קוריאה, “נמפן”, נעכרכת אוטומטית והופכת ל”מדינת בובה”, המונח הממשלתי הרשמי לדרום קוריאה. הטלפון, שהוברח מהמדינה ב-2024 על ידי ארגון החדשות Daily NK, מהווה דוגמה בולטת לשליטה הרחבה שמפעיל קים ג’ונג און על אזרחיו.
הטלפון הוא ככל הנראה אחד הדברים הקטנים בשלטון הקשה שנמצא בצפון קוריאה. חוסר הפגנת כבוד או הפגנת כבוד מועטה למנהיגות המדינה נחשבת לעבירה חמורה, שעונשה קנסות, מאסר או אפילו הוצאה להורג. הרשויות הצפון קוריאניות פשטו שוב ושוב על משתמשי טלפונים ניידים מתוצרת סין. בפשיטות הללו מאות אנשים שנעצרו ב-2021, לפי אתר החדשות Daily NK. העצורים נשלחים למחנות, שם הם עוברים שיטות עינויים אכזריות, כולל תליה מהתקרה ותקיפות מיניות.
ב-2021, ארגון זכויות אדם דרום קוריאני תיעד 23 הוצאות להורג פומביות במדינה הצפונית והציג עדויות מזעזעות של פליטים צפון קוריאניים שנאלצו לצפות בהוצאות להורג לצד בני משפחה של הנידונים. עד אחד סיפר לארגון זכויות האדם על המקרה: “אפילו כשהיו נוזלים שדלפו מהמוח של המת, אנשים אולצו לעמוד בתור ולהסתכל על האדם שהוצא להורג, כמעין הודעת אזהרה”.
הדוח חשף כי שבע הוצאות להורג היו עונשים על צפייה או הפצה של מדיה דרום קוריאנית, כמו K-pop. צפון קוריאה מגבילה בקפדנות את הגישה לאינטרנט העולמי ולחדשות העולמיות, כולל עיתונים, רדיו ותחנות טלוויזיה הנמצאים בבעלות ובשליטה מוחלטת של המדינה.
למרות המגבלות הקשות, כמה ארגונים דרום קוריאניים נמצאים במלחמת מידע חשאית עם המשטר הדכאני. כל לילה, שדרנים קטנים וארגונים ללא מטרת רווח משדרים מידע מעבר לגבול בתדרי רדיו קצרים ובינוניים. בנוסף, אלפי כונני USB וכרטיסי מיקרו-SD מוברחים לצפון קוריאה כל חודש. אלה מכילים מוזיקה דרום קוריאנית, תוכניות טלוויזיה וסרטים לצד מידע מסוכן כמו חומרים חינוכיים על דמוקרטיה.
המטרה של מבצע המידע הזה היא לערער את הנרטיב הממשלתי על העולם החיצון על ידי הראיה כמה עשירים, מאושרים וחופשיים אנשים בדרום קוריאה. האנשים שמסכנים את חייהם כדי להכניס את המידע למדינה מדווחים שיש למידע השפעה אמיתית על הצפון קוריאניים שמקבלים הצצה לעולם החיצון. סוקיל פארק, שהארגון שלו Liberty in North Korea עובד להפיץ את התוכן הזה, הסביר ל-BBC: “רוב הפליטים הצפון קוריאניים האחרונים אומרים שזה היה תוכן זר שהניע אותם להסתכן בחייהם כדי לברוח”.
בתגובה למאמצי השפעה אלה, קים ג’ונג און הגביר משמעותית את הפיקוח שלו על התרבות, עם מיקוד מיוחד על דרום קוריאה. מאז תקופת הקורונה, הוא הורה על התקנת גדרות חשמליים על הגבולות עם סין, מה שמקשה מאוד על הברחת סחורות למדינה. ב-2020, העונשים על אלה שנתפסו צורכים או מפיצים מידע זר הוגברו באופן דרמטי. חוק חדש קבע שכל מי שנמצא מפיץ מדיה זרה יכול להיכלא ואף לצאת להורג בגין בגידה במדינה.
ב-2023, קים ג’ונג און אסר על אנשים להשתמש בביטויים דרום קוריאניים או לדבר במבטא דרום קוריאני. הרשימה הרחבה של האיסורים כוללת החזקה או הפצה של סרטים ותוכניות טלוויזיה דרום קוריאניים, השימוש במילים דרום קוריאניות או דיבור במבטא דרום קוריאני, לבישת שמלת כלה לבנה, תספורת דרום קוריאנית, לבישת בגדים “לא מהפכניים” כמו משקפי שמש או ג’ינס, גישה למדיה וחדשות זרות, וביקורת על הממשלה או התבדחות על קים ג’ונג און.
ההגבלות הללו יושמו במהירות בתוכנה של מכשירים המיוצרים במדינה, כמו הסמארטפון המוברח, כדי למנוע מכל אחד להשתמש במונחים פופולריים דרום קוריאניים.
קאנג גיורי, בת 24, שברחה מצפון קוריאה בסוף 2023 תיארה ל-BBC כיצד מה שנקרא “יחידות פיקוח הנוער” מפטרלות ברחובות כדי לפקח על התנהגות של צעירים. היחידות הללו היו מחרימות את הטלפון שלה ובודקות את ההודעות שלה כדי לראות אם היא השתמשה במונחים דרום קוריאניים. קאנג גם חשפה שהיו צעירים שהוצאו להורג על כך שנמצאו עם תוכן דרום קוריאני במכשירים שלהם.
הסכסוך בין שתי הקוריאות נמשך כבר עשרות שנים. ביוני 1950 פרצו קרבות בין הצפון הקומוניסטי לדרום הקפיטליסטי, והציתו מלחמה אכזרית שהרגה בין שניים לארבעה מיליון אנשים. בייג’ינג תמכה בפיונגיאנג בסכסוך בן שלוש השנים, בעוד וושינגטון נתנה את תמיכתה לדרום, שתי הבריתות נמשכו עד היום. שתי הקוריאות נמצאות במצב מסוכן מאז שהסכסוך הזה הסתיים ב-1953 עם שביתת נשק, שהותיר אותן טכנית במלחמה.
