לפני שנה בדיוק, טורקיה עשתה מהלך חסר תקדים והגישה בקשה, לפיה היא מעוניינת להיות המדינה הראשונה בנאט”ו שתצטרף לגוש הכלכלי “בריקס”. החלטה זו, שהופתעו ממנה משקיעים זרים רבים, נתפסה כניסיון של הנשיא הטורקי, רג’פ טאיפ ארדואן, לאזן בין מזרח למערב ולחפש חלופות כלכליות לשותפויות המסורתיות.
הבריקס, שמאגד את ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה, נחשב לחלופה צומחת לג’י-7 הנשלט על ידי המערב. אולם המהלך הטורקי היה אמור לשנות את אופיו של הגוש – לראשונה מדינת נאט”ו הייתה מבקשת להצטרף למועדון הכלכלי.
הצעה מבזה מרוסיה
המכה הראשונה הגיעה כבר ביוני האחרון, כאשר שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, הודיע שבריקס לא מעוניינת בהרחבה נוספת. במקום חברות מלאה, רוסיה הציעה לטורקיה מעמד של “מדינה שותפה” – הצעה שהזכירה לטורקים את הניסיון הכושל שלהם להצטרף לאיחוד האירופי.
אנקרה דחתה את ההצעה בשתיקה. בעוד 10 מדינות אחרות, כולל בלארוס וקובה, הסכימו למעמד השותפות, טורקיה סירבה להסתפק בפירורים. אף על פי שארדואן דילג על פסגת בריקס בברזיל בסוף השבוע האחרון ושלח את שר החוץ במקומו, אנקרה לא הודיעה רשמית על החלטתה.
הודו חוסמת את הדרך
מאחורי הקלעים, השחקן המרכזי שחסם את דרכה של טורקיה היה הודו. מקורות דיפלומטיים מעידים שניו דלהי הייתה המתנגדת העיקרית, בעיקר בגלל עמדתה הביקורתית של טורקיה על המדיניות ההודית בקשמיר. “טורקיה היא נאט”ו”, הסביר דיפלומט ברזילאי, “מספר מדינות דאגו איך זה יעבוד עם הגוש”.
הסלמה בקשמיר מקבעת את הכישלון
המצב הלך והחמיר באפריל השנה, כאשר התחדש הסכסוך הודו-פקיסטן על קשמיר בעקבות תקיפה שבה נהרגו 27 תיירים הודיים. התקשורת ההודית האשימה את טורקיה באספקת מל”טים, כלי נשק ותחמושת לפקיסטן, כולל למעלה מ-350 מל”טים.
מלחמת סחר
בתגובה, הודו פתחה במלחמה כלכלית נגד טורקיה. רשויות הודיות עיכבו אישורי ביטחון לחברות טורקיות, אילצו את אינדיגו איירליינס לסיים הסכמים עם טורקיש איירליינס, ואזרחים הודיים החרימו מוצרים טורקיים. ראש הממשלה מודי אף ביקר בקפריסין – מהלך שנתפס כאות ברורה לטורקיה על העמקת הקשרים עם מדינות עוינות.
לחץ אמריקאי נוסף
הנשיא טראמפ הוסיף לחץ נוסף כאשר איים במכסים של 100% על מדינות שיצרו מטבע בריקס חדש, ו-10% נוספים על מדינות התומכות במדיניות “אנטי-אמריקאית” של בריקס. הודעות אלו הדאיגו פקידים טורקיים הרוצים לשמור על יחסים טובים עם וושינגטון.
סוף החלום
כיום, כשנה לאחר הבקשה ההיסטורית, חלום הבריקס הטורקי נראה מת. אנקרה מוצאת עצמה בין הפטיש והסדן – דחויה על ידי בריקס אך לא מוכנה להסתפק בפתרונות ביניים. הדרך למזרח נסתמה, והשאלה היא האם טורקיה תמצא חלופות אחרות או תחזור לחיבוק המערבי.
