כך קיבלה ישראל את ״האור הירוק״ מנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לתקוף באיראן: זה קרה בסוף חודש מאי כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג לנשיא טראמפ את הכוונה והתוכנית הישראלית לתקוף באיראן.
הבוקר (שני) חשף שר הביטחון ישראל כ״ץ מידע נוסף על ההכנות והדרמות שהתחוללו לפני ובמהלך המלחמה מול איראן. הדרמות נמשכו עד הדקה האחרונה כאשר שר הביטחון חשף על הרגע בו הוא נדרש לחדול את טייסי חיל האוויר דקה וחצי בלבד לפני שהיו אמורים להטיל עשרות רבות של פצצות על בנייני ממשל בטהרן, לאחר שנשיא ארצות הברית דרש מראש הממשלה להפסיק את המלחמה.
האירוע התרחש לאחר שהפסקת האש נכנסה לתוקף. האיראנים הספיקו לשגר את הטיל הקטלני שפגע דקות לפני מועד הפסקת האש בבניין מגורים בבאר שבע ורצח חמישה אנשים בהם חייל בחופשה. לאחר כניסת הפסקת האש, האיראנים שיגרו את טיל לצפון ובישראל החליטו לצאת למתקפה ״ טורנדו״ – שם הקוד שניתן לתקיפות מתקני הממשל בטהרן. המטרה הייתה ליצור הרתעה מול הממשל והעורף האיראני.
״הייתי במשרד מקבל עדכונים שש דקות להגעת המטוסים ליעד. בקו אחד היה המזכיר הצבאי של ראש הממשלה. ברקע אני שומע את השיחה של ראש הממשלה עם הנשיא טראמפ. בקו השני אני עם הרמטכ״ל וראש אגף המבצעים. כשהמטוסים היו במרחק של דקה וחצי מהמטרה קיבלתי את ההנחיה להחזיר אותם ולפגוע רק במכ״מ״ שיחזר השר כ״ץ.
ארבעה חודשים של הכנות
במשרד הביטחון מציינים את חודש פברואר כמועד בו התחילו להתניע את המהלך שהתגבש לכדי המבצע הסופי. היכולות ותוכניות התקיפה אמנם נבנו בהדרגה במשך שנים אך זה המועד שבו החלה המערכת המדינית והצבאית להתכנס לכלל ביצוע התוכנית שזכתה לכינוי ״הילה״.
ההחלטה התקבלה בישיבה של כמה מחברי המטכ״ל עם שר הביטחון ב-14 בנובמבר 2024. בישיבה הגדיר כ”ץ את הגרעין האיראני כאיום קיומי, וציין שלוש אפשרויות לפעולה צבאית באיראן: פעולה “כחול לבן” בלבד שתביא הישג מוגבל, פעולה ישראלית עם סיוע אמריקאי בלבד, ותקיפה משותפת של ישראל וארצות הברית שתביא להישגים משמעותיים. מבחינת השר כ”ץ ישראל הצליחה להשיג את האפשרות השלישית. הוא הגדיר כבר אז את חודש אפריל 2025 כחלון הזדמנויות לתקיפה עם סיוע אמריקאי בזמן שהציר האיראני נחלש.
“אפשרות לפתיחת מסדרון אווירי ותקיפות סטנד אין הם אלה שיאזנו את הייתרון של איראן בחימושים ובטילי קרקע אוויר” הודיע השר. “בכל העולם יודעים שאין תחרות ליכולות של חיל האוויר הישראלי”.
כשהוצגה בפניו תוכנית “נרניה” לחיסול המדענים האיראנים, כבר בדיון אסטרטגי בסוף חודש דצמבר 2024, הוא הנחה להוסיף גם את סיכול הפו”ש – הפיקוד והשליטה של הצבא האיראני ומשמרות המהפכה, זאת במטרה לפגוע בתגובה האיראנית ולגרום להם להתמהמה ולהגיב בצורה איטית.
ההישג הנדרש מבחינת כ”ץ במבצע היה ביטול יכולת הייצור והפיתוח של הנשק הגרעיני, לפחות לזמן מה, מה שיגרום להם לחשוב האם הם רוצים ויכולים לחדש את הפעילות הגרעינית שלהם. השר כ”ץ מספר כי הוא הנחה את בכירי צה״ל לבחון מה הן יכולות ההגנה הישראליות.
באמצע חודש אפריל תיקף שר הביטחון את המלצות הרמטכ״ל למבצע והגדיר שהחל מ-1 במאי, מפקודת ההפעלה יהיו שבועיים עד מימוש התקיפה. בתחילה היו שאמרו כי אין לישראל כוונה לפעול בניגוד לעמדת טראמפ, כשהנשיא האמריקאי הטיל כמה וכמה פעמים ווטו על תקיפה ישראלית, סביב המשא ומתן עם האיראנים.
בישראל חששו שאם איראן היא זאת שתתקוף ראשונה אז יהיה לישראל הרבה יותר קשה להגיב והיא לא תשלוט בקצב המלחמה. לאט לאט גם טראמפ עצמו התחיל להשתכנע בצורך תקיפה באיראן.
בשלב מסוים אמרו בישראל לטראמפ “אנחנו נפעל לבד”. הוא הופתע מזה מאוד. בישראל ביקשו מטוסי תדלוק וסורבו, אך קיבלו מהממשל מעבר מעל עיראק וסיוע בהגנה האווירית. הבעיה המרכזית הייתה חוסר המוכנות של ההגנה האמריקאית בבסיסים שלהם. חששו מתרחיש של אלפי חיילים הרוגים. זה גם מה שהנחה את טראמפ ובגלל זה הוא חשש.
כ”ץ הנחה להכין תוכנית להריסת טהרן בשם “טורנדו”, בהמשך הוא עידן אותה כך שתהיה מכוונת רק לסמלי משטר. “החלפת משטר לא הייתה מטרה, רצינו רק לערער ולגרום להם לסגור את חילופי המהלומות האלה. לפי הגרף המתוכנן ראינו שאחרי שבעה ימים נגיע לשיא המבצע. עוד שלושה ימים הגרף מראה איזון אבל מייד לאחר מכן אנחנו נהיה בירידה גם לאור ההישגים הפוחתים, המטרות שכבר לא קיימות והפגיעה האיראנית בעורף שלנו” אמר.
לאורך כל חודש מאי נערכו דיונים, בשיתוף עם פיקוד העורף, הגופים, הרשויות ומשרדים ממשלתיים כדי להיערץ ולהתכונן לכל תרחיש של מלחמה כוללת. “לא הייתה בהיסטוריה של ישראל מוכנות בעורף במעבר כזה מהיר” הדגיש כ”ץ. לקראת סוף חודש מאי ראש הממשלה ושר הביטחון קיצרו את ההפעלה לשבעה ימים, עשו “משחקי מלחמה” והעמיקו את המטרות במפגשים בין אמ״ן לחיל האוויר. לבסוף, ב-29 במאי מאושרת תוכנית “טורנדו”.
“אם חמינאי היה על הכוונת היינו מורידים אותו”
בתחילת חודש יוני הזמן למוכנות קוצר לשלושה ימים בלבד. יום לאחר מכן שר הביטחון אישר את תוכנית הדוברות והמסרים על המבצע.
ב-9 ביוני, ראש הממשלה ושר הביטחון חתמו על מסמך שמאשר את המבצע שלושה ימים לאחר מכן. ההחלטה התקבלה על סמך מיקומי הבכירים האיראנים והמדענים והחשש שיזוזו. 36 שעות לפני המבצע אלפי חיילים בצה״ל חשופים אליו והחשש לדלף עולה.
השר כ”ץ: “הם יודעים שאנחנו ברמה יותר גבוהה מהם בחיל האוויר”. “החשיבות של הסטנד אין החזרתי גרם לאיראנים להבין שאנחנו פשוט נמשיך לתקוף מתי שרק נרצה”. התקיפות ב-36 השעות האחרונות של המבצע הבהירו את זה טוב מאוד ויצרו אפקט תודעתי בפגיעה בכל המערכות” הוסיף.
במכת הפתיחה היו כמה באיראן שחשדו במה שעומד לקרות אבל לא היו בטוחים. בצה”ל רצו לעודד את החשדות כדי שהבכירים, בהם מפקד חיל האוויר האיראני חאג’י זאדה יישארו במקומם ולא יצאו החוצה. צה”ל ביצע תרגיל הונאה, מה שהוביל את זאדה להישאר במפקדה הסודית עם בכירים אחרים, וביצע את התקיפה במיקום החדש.
