הביטוח הלאומי מפרסם הבוקר (ראשון) את דוח 2024 לתוכנית “חיסכון לכל ילד”, ממנו עולה כי מאז תחילת התוכנית בינואר 2017 ועד סוף שנת 2024 הופקדו בתוכניות החיסכון סכום כולל של כ-23.1 מיליארד ש”ח. בשנת 2024 לבדה הועברו לתוכניות סכום שיא של 3.5 מיליארד ש”ח, הכוללים גם את ההפקדות החודשיות של המדינה וגם את ההפקדות הנוספות של ההורים.
תוכנית “חיסכון לכל ילד”, שנועדה לחזק את עתידם הכלכלי של ילדי ישראל נועדה להבטיח כי כל ילד וילדה בישראל יגיעו לגיל בגרות עם סכום חיסכון משמעותי, תוך עידוד חינוך פיננסי ובחירה מושכלת במסלולי השקעה. התוכנית כוללת הפקדה חודשית על ידי המדינה בסך 57 ש”ח לכל ילד, כאשר ההורים יכולים להכפיל את הסכום על ידי הפקדה נוספת מתוך קצבת הילדים. בעת הגיע הילד לגיל 18 או 21, הוא זכאי למענק משמעותי נוסף.
מהדוח עולה כי בסוף שנת 2024 היו בישראל כ-3.6 מיליון תוכניות חיסכון פעילות. 715,793 (20%) מהתוכניות התנהלו בבנקים ו-2,908,982 (80%) בקופות גמל. כ-80% מהחסכונות מנוהלים בקופות גמל, והיתר בבנקים. כ-58% מהתוכניות קיבלו הפקדה נוספת מההורים. סך הרווחים שהצטברו בתוכניות מאז תחילתן עומד על 3.4 מיליארד ₪ ובמהלך 2024 נפתחו כ-198 אלף תוכניות חיסכון חדשות.
ירידה במספר ההורים שבוחרים מסלול השקעה
במהלך 2024 נרשמה ירידה קלה בשיעור ההורים שבחרו מסלול השקעה – מ-60% ל-50% ועלייה במספר התוכניות שנפתחו בקופות גמל (89% מהתכניות החדשות ב-2024). ב-2024 נולדו 181,483 ילדים ועד תום השנה נפתחו 118,404 תוכניות בעבור ילדים אלה. לכ-79 אלף ילדים מתוכם נפתחה תוכנית חסכון (66%) כאשר הוריהם בחרו מסלול השקעה ולכ-40 אלף הילדים האחרים (כ-34%) נבחר מסלול ההשקעה לפי ברירת המחדל על ידי הביטוח הלאומי.
מהילד השני ואילך המודעות וההשקעה פוחתות
מתוך כ-40 אלף הילדים, שהוריהם לא בחרו בעבורם תוכנית, 20% הם ילד ראשון במשפחה, ו-80% ילד שני ואילך. משמעות הדבר שלילדים הללו לא נעשתה הפקדה נוספת של 57 ₪ בעת פתיחת תוכנית החיסכון. מבין הילדים הראשונים במשפחה שנולדו ב-2024 ונפתחה בעבורם תוכנית חסכון, ל-77% בהם נבחרה תכנית חסכון ע”י ההורים בעוד שבקרב הילדים השניים ואילך במשפחה רק ל-62% נבחרה תכנית חסכון ע”י ההורים.
“ההורים לא מעורבים מספיק ויוצרים פער בין הילדים”
צביקה כהן, מ”מ מנכ”ל הביטוח הלאומי, מסר: “תוכנית החיסכון לכל ילד היא כלי חשוב לצמצום פערים חברתיים, התורמת לניידות כלכלית עתידית, במיוחד עבור ילדים ממשפחות במצב סוציו-אקונומי נמוך. יש משמעות גדולה לחדד שוב עבור ההורים את הצורך לחזק את מעורבותם בקביעת מסלול השקעה ולבדוק אם כל הילדים מאותה משפחה נמצאים בקטגוריה שווה כדי לא ליצור פערים גם ביניהם”. ניצה קסיר, סמנכ”לית מינהל המחקר של הביטוח הלאומי, מוסיפה: “אנו רואים במחקר שהורים אינם מעורבים מספיק בבחירת המסלולים, לא מוודאים שכל ילדי המשפחה נמצאים במסלולים זהים לשאר בני הבית ולא מאפשרים הכפלה של הסכום מקצבת הילדים. המשמעות לכך היא שתכניות החיסכון לילדיהם לא ימצו את הפוטניציאל הכספי המיועד להם”.
