חמשת החיילים שנפלו אמש (שני) בבית חאנון יובאו היום למנוחות. בשעה זו מתקיימת בהר הרצל הלווייתו של סמל משה נסים פרש ז”ל. להלוויה נשלח מטעם הממשלה השר בן צור.
הלווייתו של סמ”ר נועם אהרון מסגדיאן ז״ל תתקיים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בשעה 14:30, והלווייתו של רס”ל בנימין אסולין ז״ל תתקיים בבית העלמין הצבאי בחיפה בשעה 17:30.
אביו של משה נסים, יעקב, ספד לו בהלווייתו: “תודה לבורא עולם שלפני עשרים שנה נתן לי מתנה. משה נסים היה יותר מבן שלי – הוא היה חבר שלי. אני אוהב אותך ממש. מבקש מבורא עולם לשמור על כל החיילים שלנו שמוסרים את חייהם כדי לשמור עלינו פה. הבן שלי היה בדרך של קדושה”.
ראובן, בן דודו: “קשה לעמוד כאן היום. היית לנו כאח כחבר כאיש שיחה, אדם טוב וצנוע. בשבעה באוקטובר נפצעתי קשה ואתה לא הפסקת להגיע לבית החולים לבקר אותי לראות מה שלומי. כשהתגייסת לצבא הייתי כל כך גאה בכומתה המנומרת שקיבלת כמוני, שהצבא קיבל אותך , את האדם השקט הצנוע והעניו שעושה כל דבר בשקט. לא חיפשת תשואות. עכשיו נותר רק חלל. לא נשכח אותך ונזכור כמה גיבור היית”.
המג”ד שלו מסר בהקלטה מעזה: “משה פקוד לוחם יקר שלי, אנחנו ממשיכים בדרכך. אתמול בלילה נפגעת ונפלת בקרב. אנו נמצאים בעיצומה של לחימה ארוכה ומורכבת ואמיצה. כזה היית, אמיץ. הערכים שהובילו אותך ילוו אותנו עוד שנים רבות קדימה. נמשיך לפעול לאור דרכך”.
בני, סמ״פ, פצוע מהתקרית: “אני מדבר בשם הפלוגה שעדיין בפנים ונלחמת. לפני שנתיים וחצי כשהתגייסת נפצע ברגל, כשחזרת נכנסת אליי ואמרת ‘מכאן זה עד הסוף’. לפני שנה בדיוק עמדנו בכותל בהשבעה. הענקתי לך את התג ואמרתי לך ‘זה לא משנה איך התחלנו, משנה הדרך שנעשה אחר כך'”.
עוד אמר: “לפני חצי שנה נכנסנו לתמרן. באותו בוקר איבדנו חברים. עמדת אחרון ולא עצרת, נתת גב לכולם. המשכת לאורך כל החצי שנה האחרונה עם כל הכאבים והקשיים שעברנו במחלקה וכפלוגה. לפני שלושה ימים שלחת לי הודעה, ‘אנחנו נכנסים שוב לאותו מקום’. אני מבולבל. דיברנו ואחר כך שלחת לי הודעה, ‘תחזק אותי'”.
הוא הוסיף: “כתבתי לך כמה משפטים ואומר אותם כאן: משה היקר אח שלי, רגע לפני שחוזרים שוב פנימה, אני חייב לכתוב לך, כמי שעמד לידך באותו לילה. היית שם כשזה בער, כשהכול רעד. לא ברחת ולא התבלבלת. עמדת כעמוד אש בתוך הלילה. היום אנחנו חוזרים כלוחמים שמכירים את הצללים, יודעים מה מחכה לנו בכל פינה וחוזרים בכל זאת. וזה מה שמבדיל אותנו, הבחירה לחזור למרות שראינו הכול. משה, לא אשכח אותך עומד כמו חומה. היית לי עוגן. אתה הסיבה שבגללה חיילים אחרים ימצאו כוח. אני גאה בך. שלך, בני”.
“באותו לילה החזיר לי הודעה ודיברנו. ברגע הפיצוץ הוא היה בסוף הכוח. התקדמתי לפצועים, היא הסתכל עלי ואמר ‘אני אחפה שוב’. פינינו פצועים והוא עמד וחיפה. אמר לי אני שוב מרגיש משמעותי, ואני סמכתי עליו. אחרי כמה רגעים היה עוד פיצוץ. פיצוץ שלא חזר ממנו”.
הרב של המשפחה אמר: “אין זו מלחמה רגילה בין העמים אלא בין עם השם לטרוריסטים. חיילנו המפגינים מסירות נפש עילאית כבר שנתיים בעזה מבינים היטב מה שמנהיגים צבאיים ומדיניים לא מבינים. אנחנו במלחמת קיום. צריך להבין את עומק ומהות המאבק כדי שלא נצטרך להילחם שוב”.
