אלוף (מיל’) יעקב עמידרור, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי ועמית בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, שוחח היום (ראשון) עם שי גולדן ואריה אלדד ברדיו 103FM והתייחס באריכות למעורבות של ארצות הברית בלחימה מול איראן.
עמידרור צינן את ההתלהבות ואמר: “אני לא חושב שצריך לחגוג באמצע מלחמה. טוב שהאמריקנים עשו את הדבר הזה, אבל אנחנו – יש לנו עוד דרך ארוכה. אותי לימדו שחוגגים בסוף, ולא באמצע – אם כי גילו לי שעל פי השולחן ערוך – אם מגיעה בשורה טובה, אז גם אם אחר כך יתברר שהיא לא כל כך טובה – צריך לברך ‘הטוב והמיטיב’ על עצם האירוע הטוב”.
האלוף במיל’ המשיך: “התרחשות ארצות הברית היא התרחשות מאוד טובה במובן של חיסול יכולת הגרעין האיראנית. עכשיו מתחילות להגיע כל מיני שאלות שנוגעות למה יגידו בארצות הברית בעוד כמה שנים. האם זו תהיה הסתבכות של ארצות הברית או הצלחה של ארצות הברית? האם העובדה שטראמפ נכנס למלחמה אחרי שישראל התחילה אותה זה ייחשב לו לדבר טוב או לרע? אנחנו חיים במדינה בה הדמוקרטיה היא מאוד תזזיתית, ולכן אנחנו צריכים לומר ‘טוב שזה נעשה’, ולדאוג שלא תהיה נשורת של חוסר פרגון בעתיד, כי כאילו אמריקה נכנסה למלחמה של ישראל, למרות שמי שעוסק בזה באמריקה מבין שזה אינטרס אמריקאי מובהק”.
אם אותה כמות אורניום מעושר שהם צברו עד תחילת המלחמה באמת הייתה באחד מהאתרים – נוכל לגלות את זה על ידי עלייה בקרינה באטמוספרה? האם סבא”א תגלה את זה?
“באופן תיאורטי כן, אבל אני חושב שהסיכוי שהם שמרו את האוצר הזה במקום מוכר וידוע לכל העולם זו תהיה תעודת עניות לאיראנים והם לא טיפשים. פה אם האיראנים יפעלו לא נכון, האמריקאים יוסיפו כלים למשחק ויתקפו. האמריקנים הביאו הנה שלוש או ארבע נושאות מטוסים – זה בסדר גודל של חיל האוויר הישראלי. האיראנים מבינים שכל פעולה לא נכונה יכולה באמת להביא להם את אש הגיהינום. אם האמריקאים יביאו לידי ביטוי את כל העוצמה שנמצאת על נושאת המטוסים שלהם, זה לא שניים-שלושה יעדים – זה יכול להיות השמדה של חלק ניכר מהיכולות של איראן גם בתחומים אחרים. תלוי לאן הם יכוונו”.
לגבי האינטרס האמריקאי במערכה, אמר ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר: “מעצמות לא אוהבות להשאיר פצעים פתוחים ובצדק. יש להם דאגות אחרות בעולם – טאיוואן ואוקראינה, לכן הם יעדיפו הסכם סגור. דרך אגב, הסכם טוב הוא טוב לנו”.
עמידרור הרחיב על השפעת המערכה על טאיוואן ואוקראינה ואמר: “באוקראינה פחות, אבל ההשפעה הגדולה היא דווקא בסין. אמריקה הראתה שכשיש לה בת ברית היא נחושה לעזור לה, מצד שני זה מצב שונה לגמרי, כי פה הם עזרו לבעלת ברית מצליחה, שפעלה נגד איום על כל המזרח התיכון. שם יש מדינה שמצבה הרבה פחות טוב באופן פוטנציאלי. אם מחר סין תכבוש את טאיוואן זה לא מושך לעוד מקומות שונים, בעוד שהאיראנים יצרו אי שקט לא נורמלי. היריבה הגדולה של ארה”ב זה סין”.
על אי ההצטרפות של רוסיה לעימות, על אף ההתקרבות המשמעותית ביחסיה עם איראן בשנים האחרונות, אמר האלןף במיל’: “לרוסים יש תפקיד קטן – הם ספקי אנרגיה של סין, אבל בגלל המעורבות שלהם באוקראינה היכולת שלהם מאוד מאוד קטנה. אני מוכרח לומר משהו על פוטין מהיכרות אישית – מאוד אכפת לו דוברי הרוסית פה. בפגישות שלנו זה היה צף. זו לא הסיבה שהוא לא עוזר לאיראן, הוא לא יכול, אבל הסנטימנט הוא לא דבר שהוא המציא אותו עכשיו”.
תן לי תסריט בו הדברים מסתבכים ויוצאים משליטה ואנחנו מוציאים עצמנו בעוד שבוע בסיטואציה גאופוליטית אחרת לחלוטין. למשל, החותים אומרים שהם מצטרפים למלחמה? חיזבאללה מציל את הפטרון שלו?
“אני בטוח שיש אנשים במדינת ישראל שמתפללים כל בוקר שחיזבאללה יפתח באש כי זה יאפשר לנו לחסל אותו סופית. הוא במצוקה בלתי רגילה – אין לו את סוריה, אין לו את איראן, הלבנונים גם קיבלו יותר אומץ. החות’ים עושים את מה שהם יכולים ואני לא רואה איך הם יגרמו לנזק גדול משמעותית. הבעיה יכולה להיות בזה שהאיראנים יעשו משהו לאמריקאים והם יסתבכו במלחמה באיראן ויהיו להם נפגעים בלי הצלחות, וזה מבחינתנו סיבוך לא רצוי ויכול להיות שאיראנים ישתדלו להגיע אליו, כי זה יפגע במערכת היחסים בינינו לבין הממשל, האמריקאים לא ישכחו את זה שטראמפ נגרר למלחמה ואמריקה שילמה מחיר. כמובן שאם האיראנים יפתיעו עם פיגוע קשה. זה יהיה לא נעים”.
סייעה בהכנת הכתבה: עדן בן ארי 103 fm
