בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה”ב בסוף 2024 חוללה טלטלה בשוקי המטבע, בעיקר נוכח החשש להטלת מכסים משמעותיים על שותפות הסחר של ארה”ב, ובפרט על גוש האירו. בתחילת השנה צנח שער האירו לשפל של למעלה משנה מול הדולר, כשבמקביל חזאים שונים אף צפו אפשרות ל”פאריטי” – שווי של 1:1 בין המטבעות. מאז נקודת השפל בחודש ינואר חל מהפך, האירו התאושש באופן מרשים וחצה לאחרונה את רף ה-1.17 דולר לאירו, רמה שלא נראתה מאז 2021. אפילו הצהרותיו של טראמפ ב”יום השחרור” בנוגע להטלת מכסים כבדים על אירופה, לא הצליחו להביא לבלימת המגמה.
הזרז לתחילת המהלך החיובי הגיע מהצהרה מפתיעה של הקנצלר הגרמני החדש, אולף שולץ, לפיה גרמניה צפויה להגדיל באופן חסר תקדים את תקציבי הביטחון והתשתיות. ההצהרה ניתנה על רקע תחושת איום מתמשכת באירופה, כי שאיפותיה הטריטוריאליות של רוסיה לא יסתיימו באוקראינה. התחייבות שכזו, בתוספת יעד שאפתני שהוכרז בוועידת האג, השקעה של 5% מהתמ”ג בביטחון עד 2035 מצד מדינות נאט”ו, שיגרה מסר ברור לשווקים: אירופה מתעוררת ומתחזקת, והמשקיעים נהרו אל האירו בהתאם. גם אי הוודאות שיצר טראמפ סביב המדיניות הכלכלית של ארה”ב, בדגש על נושא הגירעון הממשלתי האמריקאי, תמכה בהסטת כספים לאירופה דבר שבא לידי ביטוי גם בביצועים הבולטים של הבורסות האירופיות, ובמיוחד מדד ה-DAX הגרמני שטיפס בכ-20% מתחילת השנה, לעומת כ-5% בלבד במדד S&P 500 האמריקאי.
מעבר להשפעות הפיסקליות, גם למדיניות המוניטרית באירופה ובארה”ב יש חלק בהתחזקות האירו. באירופה רמז לאחרונה הבנק המרכזי כי תהליך הפחתות הריבית מתקרב לסיום. מנגד, בארה”ב הפך לאחרונה תוואי הריבית לכזה המתמחר ריביות נמוכות יותר בהשוואה למה שתמחר לפני מספר שבועות. צמצום פערי הריביות משני צידי האוקיינוס אִפשר לאירו להתחזק מול הדולר. במבט לפנים, יש לציין שככל שהתוואי האמריקאי יהפוך אגרסיבי יותר (קרי, יתמחר רמת ריבית נמוכה יותר), הסנטימנט כלפי האירו עשוי להתחזק עוד יותר.
כדי להבין את התמונה במלואה יש לזכור גם את מגמת ה”ריסק און” שמאפיינת את השווקים בעת האחרונה – גישה אוהדת סיכון אשר לרוב פוגעת בביקוש לדולר, הנחשב למבוקש יותר דווקא בעתות משבר. לכך נוספה הכרזת טראמפ כי יעדיף לראות את הדולר נחלש, אמירה שיש לה משקל בשוקי המט”ח.
עם זאת, לא הכל חד-כיווני. אירועים גאופוליטיים חריגים עלולים להפוך את הקערה על פיה. מלחמת ישראל-איראן שהסתיימה לאחרונה מהווה דוגמה קלאסית: בימים הראשונים למערכה נרשמה התחזקות חדה של הדולר, כתוצאה מבריחה מסורתית לנכסים בטוחים. מעבר לכך, קיימת גם אפשרות לעליית אינפלציה בארה”ב בעקבות הטלת המכסים, תרחיש שעשוי לדחוף את הפדרל ריזרב להקשיח עמדות ואת השוק לתמחר פחות הפחתות ריבית. באירופה עצמה, נתונים כלכליים חלשים, ובעיקר אינפלציה נמוכה מהצפוי, עלולים להוביל את הבנק המרכזי להמשיך להפחית ריבית, בניגוד לציפיות, מה שיתמוך דווקא בהיחלשות האירו. שווייץ מהווה דוגמא טובה לאפשרות מסוג זה, שם ירדה האינפלציה לרמה שלילית והחזירה את הריבית לרמה אפסית. נוסף לכך, אירו חזק מדי עלול לפגוע בכלכלות הייצוא של אירופה, שבחלקן חלקו של הייצוא מתוך התוצר מהווה למעלה מ-50%, ולהוביל להאטה כלכלית, שתפחית את האטרקטיביות של השקעה באירו.
ומה כל זה אומר על ישראל?
ליחסים בין האירו והדולר יש השפעה ישירה על השקל. תום הלחימה מול איראן והירידה בתחושת הסיכון הביטחוני עודדו נהירה לנכסי סיכון בישראל (אג”ח ומניות), והביאו להתחזקות דרמטית של השקל מול סל המטבעות. בהשוואה בין הדולר לאירו, ההיחלשות מול השקל חדה יותר דווקא מצד הדולר – בין היתר בשל הלחצים שתוארו לעיל.
בעתיד הקרוב, כל עוד השקל שומר על מגמתו ובהתחשב ביחסי הכוחות שבין הדולר לאירו, בהחלט ייתכן שהדולר יהיה זה שייחלש בצורה משמעותית יותר מול השקל. אולם אם נראה ירידות חדות בוול סטריט, תרחיש שלא ניתן לפסול, עשוי דווקא הדולר להיות עם ידו על העליונה, זאת על רקע פעולות גידור של המוסדיים הישראלים על השקעותיהם בחו”ל.
תרחיש נוסף שיכול להפוך את הקערה הוא הורדת ריבית פתאומית מצד בנק ישראל, שלא בהתאם להערכת השוק. במצב שכזה, ובייחוד אם הריביות באירופה ובארה”ב יישארו יציבות, קשה לקבוע מי מהשניים, הדולר או האירו, ייהנה יותר, אך סביר שנראה בלימה לפחות זמנית בהתחזקות השקל מול שניהם.
אביתר בן דוד, כלכלן ואסטרטג ראשי בקרן הגידור ורטיקל. קרן הגידור ורטיקל ייתכן ומחזיקה חלק מני”ע המוזכרים במאמר. אין בנאמר לעיל להיחשב כייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
