עודד עילם, היום בן 71, שירת במוסד במשך 24 שנים, ובריאיון לעיתון הגרמני “בילד”, הוא תיאר את האסטרטגיה שמאפשרת לסוכנות המודיעין הישראלית לקיים “רשת נרחבת” של מרגלים בשטח האיראני. לדברי עילם, המפתח להצלחת המוסד נעוץ במבנה החברתי המורכב של איראן.
“רק 40% מהאוכלוסייה המונה 90 מיליון הם פרסים”, אמר עילם והסביר כי הפיצול האתני מקשה מאוד על הממשלה האיראנית לשלוט באוכלוסייה. “למערכת המעקב יש פערים עצומים; אי אפשר להשוות אותה למה שהשטאזי עשה בגרמניה המזרחית,” הוסיף. איש המוסד לשעבר פירט כי קבוצות אתניות שונות כמו כורדים, טורקמנים, בלוצ’ים ואזרים מהוות מאגר פוטנציאלי לגיוס סוכנים. לדבריו, המניע לשיתוף פעולה עם המוסד אינו בהכרח תמיכה בישראל או תמורה כספית, אלא לעתים קרובות מבוסס על חוסר שביעות רצון מהמשטר האיראני.
“יש אנשים רבים שאינם מרוצים באיראן. חלקים גדולים בחברה חיים בעוני”, הסביר עילם. “בעוד שאיראן יושבת על מאגרי גז עצומים, במקום להשקיע את הכסף הזה במדינה שלהם, אנשי הדת הזרימו מיליארדים לארגוני טרור כמו חיזבאללה”, הוסיף. גורם נוסף המקל על פעילות המוסד, לפי עילם, הוא אורכם של גבולות איראן והקושי לפקח עליהם באופן מלא. “זה מאפשר להבריח ‘הכל’ למדינה”, ציין.
עילם חשף גם את מחויבות המוסד להגנה על סוכניו. “כאשר מישהו עובד עבורנו, אנחנו דואגים לא רק להם אלא גם למשפחתם”, אמר והבהיר כי המוסד מתחייב להביא את מרגליו ובני משפחותיהם למקום מבטחים במידת הצורך. למרות הפוטנציאל הרחב לגיוס סוכנים באיראן, המוסד אינו פועל בחופזה. עילם הדגיש כי הארגון משקיע זמן רב בתהליך הבחירה והמיון של מועמדים. “כשמחפשים סוכנים, אנחנו לא פשוט בוחרים במישהו, אנחנו לוקחים הרבה זמן כדי להבטיח שהאדם מתאים”.
בנוסף, הקצין לשעבר ציין את החשיבות שמייחס המוסד לאימות מידע. “עבור מטרה, לא משתמשים במידע של סוכן אחד בלבד, אלא תמיד במקורות מרובים כדי להיות בטוחים שהאדם הנכון נפגע”, אמר עילם, אש בנוסף רומז על תהליכי הבדיקה המקיפים, שמבצע הארגון לפני פעולות מבצעיות.
