נדמה שההפקה של האח הגדול סימנה יעד ברור: להפוך את מאי ערב לדמות הראשית של העונה. אלא שבמקום לבנות אותה כגיבורה לוחמת, עצמאית או מצחיקה – בונים אותה כדמות שעם ישראל הכי אוהב: הקורבן. זה מתחיל בעימות חזיתי עם אלאיה, נמשך בשרשרת של אכזבות מחברים קרובים, ומסתיים בהתנצלות נבוכה מול לורן. ופתאום, מאי, שנחשבה לדמות מעוררת מחלוקת – הופכת לנפגעת הראשית של הבית.
מכאן עולה שאלה לא פשוטה, שאי אפשר להתעלם ממנה לאורך הצפייה: האם מאי עושה את זה במודע? האם היא מזהה את הדרך בה הציבור מגיב לנשים חזקות שמתרסקות על המסך (נניח סתיו קצין) ובונה את זה באינסטינקטים חדים של ריאליטי? או שמדובר בצירוף מקרים, שבו כל סיטואציה בחיים בבית פשוט מציבה אותה שוב ושוב מול קונפליקטים, עד שהיא נתפסת גם בעיני עצמה כנטושה וכפגועה? יכול להיות שהתשובה מורכבת יותר. אולי גם וגם.
הריב עם אלאיה הוא נקודת השיא של הפרק, אחרי שבועות של מתח, השתיים מגיעות לעימות גלוי שבו אלאיה מודה שהיא מקנאה. היא מרגישה שמאי לוקחת לה את ה”משבצת” – אישה נאה, רגישה, עם עבר מורכב – אבל עושה זאת בדרכים לא כנות. אלאיה חושפת את מאבקה כטרנסית, את הצורך להילחם על כל דבר – גוף, זהות, לגיטימציה. ואת התחושה שמישהי כמאי, שמייצרת כאב אך מתנערת ממנו, מדירה אותה. מאי מתנצלת, והשתיים מכריזות על הפסקת אש. אבל הנזק כבר נעשה.
בבוקר שאחרי, מאי נדרשת להחלטה קטנה, שמקבלת משמעות סמלית. אין מים חמים בבית. האח הגדול מציע לה: או לתקן את הדוד, או לבחור שתיים שילכו איתה לעשות לק ג’ל. מאי בוחרת בטיפוח. הבחירה נתפסת מיד כאגואיסטית: שאול מאוכזב שהיא לא חשבה על טובת הבית, לורן נעלבת שלא נבחרה. אפילו תרצה ואנה הבחירות שלה, לא יוצאות מזה טוב. מאי שוב מוצבת בתפקיד שלא בחרה בו לכאורה: זו שחושבת רק על עצמה. אבל כשהתגובות כל כך חזקות קשה שלא לחשוב שהיא מבינה היטב את התוצאה.
ההתרחקות מהחברים הקרובים הופכת את זה לגלוי. אנה ונתנאל שני בני הברית הכי נאמנים שלה, פונים נגדה בשיחה טעונה, ומביעים אכזבה. מאי, בצורה מעט חשודה, שומרת על טון רגוע, מבקשת שידברו בשקט, נזהרת במילים. היא יודעת שכל משפט מוקלט, שכל ויכוח עלול להפוך לטיעון של אליה לגבי האמינות שלה. זו התנהגות של מישהי שנמצאת בהישרדות מתקדמת. ברגעים האלו, ברור שהמטרה היא לא לנצח בוויכוח אלא לנצח מבחן האמינות שהיא נקלעה אליו.
אסיפת הדיירים נותנת למאי עוד הזדמנות לאבד נקודות בבית ולצבור נקודות בחוץ. היא מקריאה פתק תוקפני נגד אלאיה, ואז עוד אחד. שאול מתערב, אלאיה עונה לה. הכל סובב סביב מאי. וזה כבר לא נראה מקרי. זו סיטואציה קלאסית שבה הדיירים צועקים, הקונפליקט עולה, והצופה בבית נדרש לבחור צד. כשהכול ערוך בצורה כל כך ברורה – הבחירה מתבקשת.
הקו של הבדידות חוזר גם אצל אחרים. דרור מתנצל בפני שלקה על ההתנהגות שלו במשימת השיירה. הוא מדבר על פערי גיל, על קושי רגשי, על היעדר של מאור. הסצנה כנה ומכמירת לב – אבל מיד אחרי כן אנחנו חוזרים למאי. היא ניגשת ללורן, מתנצלת על הבחירה בבנות אחרות על פינה כשקיבלה את האפשרות בלק ג’ל. מאי מתחילה לנסות לעשות בקרת נזקים, כי להישאר לבד בבית הזה זו לא אופציה.
בצדדים קורים עוד דברים: יובל ושני ממשיכים בקו הלא רומנטי, הלא מעניין, הלא ברור שלהם. חן מקבל ביקור מחבר בשם ישראל, שאומר לו לא לשכוח מה הבטיח לאביו, (לא לחזור למאי.) רק שאין ביניהם באמת שום דבר אז אני לא מבין למה הוא טרח לבוא? ובעיקר למה חן בוכה… אם יש רומן בבית.
ההדחה סוגרת את הפרק. לורן עוזבת, והבית מאבד את אחת הדמויות הבוגרות והחמות בו. האמא של הבית, זאת שבישלה, טיפלה, ידעה לרכל בדיוק בזמן נעלמת. הסיבה? ככל הנראה הקרבה שלה לאלאיה, ואולי העובדה שפשוט לא קיבלה מספיק עריכה חיובית אלא בעיקר שיחות של רכילות אחת אחרי השנייה. נכון גם לקחת בחשבון שדמויות במטבח לא מחזיקות עלילה וזה מחיר כואב, בעיקר שלורן היא אשכרה דמות חשובה בבית, ומסייעת לקדם עלילה.
אנחנו נשארים שוב עם מאי. היא לא הכי אהובה בבית. היא לא הכי קונצנזוס. אבל הערב הזה הפך אותה בלי תחרות לדמות הכי משמעותית בתוכנית. ואנחנו בדיוק ברגע הנכון לעבור מומנטום לקראת הגמר הגדול. הימור שלי מאי תגיע למיקום גבוה בגמר.
