דובר ש”ס אשר מדינה במתקפה על נתניהו והליכוד: ש”ס הפגינה נאמנות מוחלטת למחנה הימין, והרב אריה דרעי היה הראשון ששילם על כך את המחיר – מחיר כואב. על אף ההישג המרשים בבחירות, נאלץ לפרוש מתפקידו כשר ולנהל את התנועה מביתו. הוא זה שיזם את ‘בלוק הימין’, שמר עליו מאוחד ומלוכד לאורך כל הדרך – והבלוק הזה ניצח בסופו של דבר. בלעדיו, נתניהו לא היה יכול לשבת שוב על כיסא ראש הממשלה.
די להביט כיצד נהגו מפלגות אחרות בגוש הימין – שבחרו פעם אחר פעם לאיים בפומבי על יציבות הממשלה בשלל נושאים. התנהלות סחטנית ולא לויאלית זו התקבלה בשתיקה, אם לא באהדה, בקרב חוגי הימין וגם בליכוד. להם מותר לזעזע את יסודות הממשלה, משום ש”הנושאים חשובים להם”. ואילו ברגע שהעלינו סוגיות יסוד הנוגעות לציפור נפשנו, ספגנו ביקורת ומתקפות, כאילו אין לנו זכות לדרוש או להתעקש.
מי שנמצא בעובי הקורה, כפי שנציגינו השר לשעבר הרב אריאל אטיאס וח״כ הרב ינון אזולאי חווים בישיבות הארוכות עם נציג הליכוד, יו”ר ועדת החוץ והביטחון ח”כ יולי אדלשטיין, יודע עד כמה הם באו בנפש חפצה כדי לקדם הסדרה מוסכמת בנושא מעמד בני הישיבות, אולם, שוב ושוב, בכל פעם שנראה היה שמתקרבים לנוסחה סבירה, הופיע אדלשטיין עם דרישה חדשה ומופרכת. בכל פעם שנראה היה כי מגיעים להסכמות, הוא לפתע הרים את הרף.
אבל השבוע נחצה קו אדום. כאשר הרב דרעי הורה לנציגי ש”ס לא לצאת מהחדר, ללחוץ את אדלשטיין ולהבין ממנו מהן דרישותיו הסופיות – צצה התשובה שהכתה אותם בתדהמה. אדלשטיין שלף את “נשק יום הדין”: סל דרקוני של סנקציות אישיות חסרות תקדים – גם אם נעמוד ביעדים! זהו מסמך רדיפה, לא הצעת חוק. רוצה לומר: להפוך כל בן תורה לאזרח סוג ג’ – נחות אפילו מהמגזר הערבי שאיננו מתגייס, אך ממשיך ליהנות מכל ההטבות הללו.
זהו, בראש ובראשונה, חילול השם שאין כדוגמתו. הפיכת לומדי התורה למצורעים, למוקעים חסרי זכויות – האם זהו הדגל של תנועת הליכוד? האם זו מורשתו של מנחם בגין ז”ל, שהוקיר את לומדי התורה, כיבד את הרבנים והרים את קרנם בגאון? האם עיניהם כה טחו מראות, שהם נסחפים אחרי קמפיין כוזב ודמגוגי של “נשיאה בנטל”, בעוד שהמציאות בשטח מוכיחה אחרת לגמרי? הרי ניסיון לכפות גיוס בלחץ ובשנאה מעולם לא הועיל.
הליכוד, בשתיקתו הרועמת ובהסכמתו הפסיבית, בוחר לדהור על גלי ההסתה. במקום לעצור את ההסתה, הוא מהדהד אותה. למעט קומץ צדיקים בסדום – שמכירים בערכה של התורה – הנהגת הליכוד כולה שותקת. הם אינם משמיעים קול נגד ח”כ יולי אדלשטיין, שמשתמש בוועדה הרגישה שבראשותו ככלי בקמפיין פוליטי ציני. הם אינם מוחים כאשר הוא עצמו חובט בשותפים הנאמנים ביותר ומדרדר את הקואליציה אל פי התהום.
הגיע הזמן לומר – עד כאן. המפתח בידיך, בנימין נתניהו. אתה הראש, אתה המחליט. בידך לבלום את הסחף. בידך לדפוק על השולחן, להפסיק את ההיגררות אחרי קמפיינים, ולהוביל להבאת חוק ראוי, אחראי ומאוזן. הלכנו איתך דרך ארוכה. ספגנו ביקורת בשבילך. כעת הגיע מבחן הנאמנות האמיתי. אם ממשלתך חשובה לך – פעל. מהר. אחרת, רעש המהומה שבחוץ הוא לא עוד הד – הוא קטר הבחירות שיצא לדרך.
