היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הגישה הלילה (שלישי) לבג”ץ את תגובתה לעתירה נגד החלטתה לאסור על ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות ראש שב”כ קבוע, בטענה כי הוא מצוי בניגוד עניינים.
היועמ”שית טוענת כי בג”ץ קבע שלנתניהו יש עניין אישי בחקירת פרשת קטארגייט ופרשת המסמכים המסווגים, “וכי הוא מצוי בניגוד עניינים הנובע מה עניין האישי שלו בהן, באופן שצריך היה למנוע ממנו כל מעורבות בסוגיית הפסקת כהונת ראש השב”כ; וכי חרף היותו של ראש הממשלה מצוי במצב של ניגוד העניינים כאמור ואזהרות משפטיות שנמסרו לו מבעוד מועד, הוא עסק בפועל בעניין זה”.
יש לציין כי פסק הדין עליו מדברת היועמ”שית עסק בפיטוריו של ראש השב”כ הקודם, רונן בר. השופטים קבעו כי נתניהו היה בניגוד עניינים כשהחליט לפטר את בר מתפקידו. עם זאת, פסק הדין לא קבע כי נתניהו נמצא בניגוד עניינים בנוגע למינוי של ראש שב”כ חדש – והשופטים אף התירו לו להתחיל בהליך המינוי עוד בטרם פסק הדין בעניין פיטורי בר.
עם זאת, היועמ”שית טוענת כי “הליך הפסקת כהונתו של ראש השב”כ היוצא וההליך למינוי ראש שב”כ חדש במקומו מהווים אירוע רציף אחד של החלפת ראש שב”כ ומינוי אחר תחתיו, אשר לא ניתן להפריד באופן מלאכותי בין חלקיו לעניין ניגוד העניינים שבו מצוי ראש הממשלה. בהתאם לכך, קביעות בית המשפט הנכבד בנוגע לסיום כהונת ראש השב”כ, יפות אף ביחס להליך למינוי ראש שב”כ חדש”.
בנוסף, היועמ”שית סבורה כי על השופטים לדחות את העתירה ולא להתערב בהחלטתה למנוע מנתניהו למנות ראש שב”כ. לדבריה, “אמת המידה להתערבות שיפוטית בחוות דעת של הייעוץ המשפטי לממשלה בנושא ניגוד עניינים היא מצומצמת”.
