היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה לבג”ץ את תגובתה לעתירה נגד החלטתה כי אסור לראש הממשלה בנימין נתניהו למנות ראש שב”כ. היועמ”שית אינה מתייחסת באופן קונקרטי לקביעתו של נתניהו כי העובדה שהיא ממשיכה למנוע את מינוי האלוף דוד זיני לראש השב”כ פוגעת בביטחון המדינה, אך טוענת כי הממשלה יכולה לקדם מינוי לפי ההוראות שלה – הוראות שמפקיעות את הסמכות מנתניהו, לעמדתו בצורה לא חוקית.
“העתירה דנן עוסקת במצב ייחודי וחסר תקדים שבו מתקיימות חקירות ביטחוניות רגישות מאוד הנוגעות לסביבתו הקרובה ביותר של ראש הממשלה והתנהלות בלשכתו, המבוצעות גם על ידי שב”כ. לראש השב”כ, מתוקף עמידתו בראש הארגון ובשים לב לטיבן של החקירות, יש תפקיד הכרחי בהובלתן ובחקר האמת”, כתבה היועמ”שית לשופטי בג”ץ.
לדברי היועמ”שית, “בניגוד לנטען, חוות הדעת המשפטית אינה מקשה על מינוי ראש שב”כ אלא מציגה מתווה חוקי שמאפשר מינוי מהיר למשרת ראש השב”כ על ידי הממשלה (שהיא הגורם הממנה הקבוע בחוק), בשים לב למצב ניגוד העניינים שבו מצוי ראש הממשלה בעת הזו”.
היועמ”שית הוסיפה כי לעמדתה יש לדחות את הבקשה למתן צו ביניים אשר יאפשר את קידום מינויו של האלוף זיני, “זאת, בעיקרם של דברים, משמדובר בבקשה חריגה לצו עשה החופף במידה רבה לסעדים העיקריים המבוקשים בעתירה, וכן בהתאם למבחני הפסיקה בנוגע לשיקולים למתן צו ביניים – סיכויי העתירה, אשר תוקפת חוות דעת המבוססת על פסיקה מפורשת של בית משפט נכבד זה – נמוכים; וכן שיקולי מאזן הנוחות, שאינו נוטה לטובת הושטת סעד זמני כמבוקש”.
מוקדם יותר, עו”ד מיכאל ראבילו המייצג את נתניהו הגיש את תגובתו לבג”ץ, בה נכתב כי “שיקולי הביטחון הדחופים והקריטיים אמורים לקבל עדיפות על שיקולי ניגוד עניינים – גם אם היה ממש בחשש תיאורטי ורחוק לניגוד עניינים על אחת כמה וכמה כאשר אין למעשה כל ניגוד עניינים וניגוד העניינים התאורטי והלכאורי נפתר עת ראש הממשלה הודיע שראש השב”כ החדש לא יטפל בחקירת הפרשה הנוגעת לקטאר”.
ראבילו תקף את היועמ”שית בשמו של נתניהו: “סיכון הביטחון הלאומי בעת כה מורכבת בשל חששות רחוקים ודחוקים לניגוד עניינים (חששות שניתן גם למצוא להם מענים אחרים), מבטא חוסר הבנה של תפקידיו של שירות הביטחון הכללי בעת מורכבת זו ומבטא ניתוק מהאתגרים שעימם מתמודדת המדינה ושבהם בלבד מרוכזים כל מעייניו של ראש הממשלה”.
