היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הודיעה לבג”ץ כי לא תעכב את ההליכים במשפט נתניהו. התגובה הוגשה במסגרת עתירה של לוחמי מילואים אשר פורסמה לראשונה במעריב, במסגרתה טוענים העותרים באמצעות עו”ד שלמה לרנר כי המשך קיום המשפט בזמן המלחמה פוגע בביטחון המדינה.
בתגובה לעתירה היועמ”שית צירפה מכתב שהועבר לעותרים בנושא. במכתב נכתב כי “יש ליועצת המשפטית לממשלה סמכות לעכב את ההליכים, כלומר: להפסיק את ההליכים המשפטיים שמתנהלים בבית המשפט, מתוך כוונה להפסיקם לצמיתות. זאת על בסיס טעמים יוצאי דופן הנוגעים למהות המעשה או לזהות העושה”, וזאת בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי והנחיות היועצת לעיכוב הליכים פליליים.
עוד ציינה היועצת כי מדובר בהליך משפטי שנועד, בדרך כלל, להיטיב עם נאשמים בפלילים, אשר רשאים לבחור אם להגיש בקשה לעיכוב הליכים, ובכך למעשה לוותר על זכותם להליך משפטי שיברר את אשמתם. בהתאם להנחיית היועמ”שית, “בקשה לעיכוב הליכים תוגש על ידי הנאשם, או על ידי עורך הדין שלו או, במקרים מיוחדים וחריגים, על ידי אדם אחר מטעמו”.
לטענת היועצת, במקרה הנדון הוגשה הבקשה על ידי צדדים שלישיים, שאינם הנאשמים עצמם או מי מטעמם, וללא אסמכתא לכך שהיא הוגשה בידיעת הנאשמים או בהסכמתם. לכן, נכתב בתגובה, הבקשה נדחית על הסף ולא ניתן לדון בה לגופה.
יש לציין כי הטענה המשפטית של היועמ”שית שגויה. סעיף 232 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי אם הופסקו הליכים משפטיים לפי סעיף 231, היועץ המשפטי לממשלה יכול להודיע לבית המשפט בכתב על חידוש ההליכים, בתנאי שלא עברו יותר מחמש שנים אם מדובר בפשע, או יותר משנה אם מדובר בעוון.
אחרי שהיועץ המשפטי שולח את ההודעה לבית המשפט על חידוש הליכים, בית המשפט יחדש את ההליכים וימשיך מהמקום שבו הופסקו. רק אם ההליכים הופסקו בפעם השנייה, אי אפשר לחדש אותם שוב. במשפט נתניהו לא הופסקו הליכים מעולם, כך שטענת היועמ”שית אינה נכונה מבחינה משפטית.
בתגובה, עו”ד לרנר הסביר ליועמ”שית כי היא שוגה בנוגע לסמכות עיכוב ההליכים, וכי אין דבר בטענה. היועמ”שית: “בחוק מופיע באופן ברור כי סמכות העיכוב נתונה ליועץ המשפטי ואיננה תלויה כלל וכלל בהגשת בקשה מטעם נאשם או מי מטעמו. בהתאם לחוק, לייעוץ המשפטי סמכות לעכב את ההליכים וגם החלטה להימנע מעיכוב הליכים מקום בו עלה צורך או הוגשה בקשה היא החלטה מנהלית על כל המשתמע מכך, זו החלטה הצריכה לעמוד בכללי המשפט המנהלי ביחס לקבלת תשתית עובדתית מלאה ושקילת כלל השיקולים הרלוונטיים לעניין ועוד”.
“יתרה מזו, פנייה לקיום היוועצות ביטחונית ודאי לא חייבת לבוא מטעם הנאשם וזכותם של מרשיי כאזרחים וחיילי מילואים לבקש מהייעוץ המשפטי לבחון את ההשלכות הביטחוניות של המשך קיום ההליך כסדרו ולקבל מענה לגוף הטענות. פנייה זו הוגשה למעשה מטעמכם, מתוקף חובתכם ותפקידכם לשים אל ליבכם את טובת הציבור והמדינה ולא רק את טובת ההליך המשפטי הבודד”, כתב עו”ד לרנר.
בנוסף, לאור העובדה שהיועמ”שית התעלמה מעצם הבקשה לקיים דיון ביטחוני בנושא למרות בקשתם של 12 חברים בקבינט המדיני ביטחוני, נכתב: “מכלל לאו אתה שומע הן”. כיוון שאין התייחסות בתשובתך לדיון הביטחוני אין אלא להסיק כי לא נערך כזה. ככל ואכן לא נערך דיון ביטחוני אנו סבורים כי מדובר בפגם מהותי היורד לשורשו של עניין”.
