לאור האירועים המתגברים בגזרות השונות, עם התעצמות הלחימה בעזה, הניסיונות של חיזבאללה להתבסס מחדש בדרום לבנון וכמובן מעל כולם מרחפת עננת הגרעין האיראני, בנק הפועלים פרסם היום (ראשון) את סקירתו לשוק הישראלי, שמתמודד עם הטלטלות האלו מדי יום. בנוסף, התייחסו בפועלים לאי-הבהירות הפוליטית שגברה בעקבות סדקים בקואליציה.
בפועלים אומרים כי “השווקים הפיננסיים לאו-דווקא ראו בהתפתחויות אלו כשליליות, והן אולי הושפעו מההערכה שהסיכויים להקדמת בחירות גדלו. קצב עליית השכר מתמתן. בשנתיים האחרונות (נתון חודש מרץ) עלה השכר בשיעור ממוצע שנתי של 3.7% (האינפלציה הממוצעת הייתה כ-3.0%). אנו עדיין רואים קדימה סיכוני אינפלציה בעיקר בתרחיש בו המלחמה מתארכת. גם בתרחיש חיובי, שוק העבודה ההדוק, בולם ירידה חדה באינפלציה. בתרחיש של סיום המלחמה הפחתות הריבית עשויות להיות מהירות יותר מאלו המגולמות בשווקים כעת”.
“אי-הבהירות הפוליטית גברה בעקבות סדקים בקואליציה וגם עצימות המלחמה בעזה גדלה. השווקים הפיננסיים לאו-דווקא ראו בהתפתחויות אלו כשליליות, והן אולי הושפעו מההערכה שהסיכויים להקדמת בחירות גדלו. השקל שומר על יציבות גבוהה, ואף ירד במהלך השבוע אל מתחת ל- 3.50 שקל לדולר, מדדי המניות עלו בכ-1%, וגם פרמיית סיכון המדינה פחתה מעט לכ-125 נקודות לטווח של עשר שנים”, הוסיפו בפועלים.
הצריכה המקומית מתמתנת – הרכישות בכרטיסי האשראי ירדו באפריל ב-0.4% לעומת חודש קודם, לאחר יציבות בחודש מרץ. יתכן שהנתונים מושפעים עדיין מהקדמת רכישות לפני העלאת המע”מ בתחילת השנה, וכן מעלייה בנסיעות לחו”ל. יחד עם זאת, בפועלים סבורים שהצמיחה ברבעון השני של השנה תהיה גם היא מתונה, בעיקר בהשפעת הצריכה הפרטית. האוצר הפחית את תחזית הצמיחה לשנת 2025 לשיעור של 3.6%, לעומת תחזית קודמת של 4.4%.
מנגד, תחזית הכנסות המדינה ממסים לשנה זו גדלה בכ-17 מיליארד שקל. עדכון תחזית ההכנסות ממסים הושפע מעלייה בגבייה של מיסים ישירים בתחילת השנה בעקבות שינויי חקיקה כמו מס על רווחים כלואים ומס יסף נוסף על רווחים משוק ההון. בבנק פועלים צופים כי העלאת תחזית גביית המיסים מתקזזת בשלב זה עם עלייה בהוצאות הבטחון, כך שבינתיים יעד הגירעון של 4.9% מהתוצר לשנה הנוכחית עדיין בר-השגה.
קצב עליית השכר מתמתן. “בשנתיים האחרונות (נתון חודש מרץ) עלה השכר בשיעור ממוצע שנתי של 3.7% (האינפלציה הממוצעת הייתה כ-3.0%). קצב עליית שכר שנתית של 3.7%, אמור לתמוך בירידה של האינפלציה לתחום היעד, אך השכר במגזר העסקי עלה ברוב הענפים בקצב מהיר יותר, והממוצע הושפע משחיקה של השכר במגזר הציבורי. קצב עליית שכר של כ- 5% בתעשייה או בשירותי אירוח, הוא עדיין גבוה, ומאיים על יעד האינפלציה. הציפיות לאינפלציה ירדו והן עומדות על כ-2% לשנה כמעט לאורך כל העקום. מדדי המחירים לחודשים מאי ויוני צפויים להיות בממוצע סביב האפס, ואולי זה, בתוספת התחזקות השקל משפיעים על הציפיות לאינפלציה כרגע. אנו עדיין רואים קדימה סיכוני אינפלציה בעיקר בתרחיש בו המלחמה מתארכת. גם בתרחיש חיובי, שוק העבודה ההדוק, בולם ירידה חדה באינפלציה”, אומרים בפועלים.
האם מחירי הדירות עולים או יורדים? תלוי את מי שואלים. נתוני הלמ”ס מצביעים על התייצבות במחירים בחודש המדידה האחרון, ועלייה של 6.4% בשנה האחרונה. בבנק הפועלים אומרים כי אתגרי המדידה בתקופה האחרונה הם קשים: “בדירות חדשות ניתנות הנחות במימון, ובדירות יד-שנייה אנו סבורים כי קיימות בעיות מדידה שמקורן בריבוי עסקאות בדירות שמועמדות לפינוי-בינוי, וכן מפרמיה גבוהה שרוכשים מעניקים בתקופה זו להימצאות ממ”ד בדירה. נתונים אנקדוטליים מראים שינוי מגמה בשוק הנדל”ן בעיקר באזור המרכז, בו רכיב הקרקע בדירה גבוה”.
האם בנק ישראל יצטרף לטרנד הפחתות הריבית שצובר תאוצה בעולם? “בנק ישראל מוכוון יעד אינפלציה, אבל המדיניות תושפע במידה רבה מהסיכונים הגיאופוליטיים. הציפיות לאינפלציה מעוגנות ביעד, וגם האינפלציה בפועל צפויה להיכנס לתוך היעד בחודשי הקיץ. השווקים הפיננסיים מגלמים כרגע הפחתת ריבית אחת לקראת סוף השנה, ויציבות בריבית לאחר מכן עד למחצית השנייה של 2026. אנו סבורים כי בתרחיש של סיום המלחמה הפחתות הריבית עשויות להיות מהירות יותר מאלו המגולמות בשווקים כעת”, אמרו בבנק הפועלים.
