חודש יוני 2025 התאפיין בשיבוש חמור בפעילות המסחרית, על רקע מבצע “עם כלביא”. במהלך תשעה ימים כמעט ולא התקיימה פעילות בחנויות, למעט כעשרה אחוזים מהחנויות במדגם של חברת RIS שנותרו פעילות גם בתקופת הסגירה. רק לקראת סוף השבוע של ה-19 וה-20 ביוני שבו חלק גדול מהחנויות לפעול, אך לא כולן. בשבת שלאחר מכן, ה-21 ביוני, נרשמה פעילות של כ-25 אחוז מהחנויות בלבד, רובן בקניונים ובמרכזים הפתוחים שפועלים בשבתות באופן קבוע.
הדו”ח מתאר שתי שיטות מדידה עיקריות בהן עושה שימוש RIS: מכירות למ”ר, ונתוני סך כל המכירות. שיטת המכירות למ”ר מנטרלת את השפעתם של ימים בהם לא הייתה כלל פעילות מסחרית, ועל כן מאפשרת לבצע השוואות מהימנות בין מרכזים שונים – במיוחד בתקופות חירום. לעומת זאת, בחינת סך כל המכירות משקפת את הנזק המלא שנגרם לפדיון במהלך חודש יוני, ולכן חיונית להבנת ההיקף הכלכלי הכולל של הפגיעה.
בהשוואה לחודש המקביל אשתקד, נרשמה ירידה של כשלושה אחוזים במכירות למ”ר, אך הפגיעה הכוללת עמוקה בהרבה: סך כל המכירות ירד בשיעור של 32 אחוזים. מתוך 190 מרכזים שנכללו במדגם, כשלושים מרכזים הציגו ירידה של בין 40 ל-50 אחוז, שבעים מרכזים ירדו ב־30 עד 40 אחוז, שמונים מרכזים ירדו ב־20 עד 30 אחוז, ועשרה מרכזים בלבד רשמו ירידה מתונה יחסית של בין 10 ל־20 אחוז. הפער בין הקניונים שנפגעו הכי פחות לבין אלו שנפגעו הכי קשה עמד על תשעה אחוזים – פער משמעותי שמעיד על שונות גדולה בין האזורים והפורמטים השיווקיים.
גם מבט רחב יותר על המחצית הראשונה של השנה מעלה מגמה מדאיגה. המכירות למ”ר ירדו בשיעור דומה של שלושה אחוזים, אולם סך כל המכירות ירד בעשרה אחוזים. כ־15 מרכזים רשמו ירידה של 20 עד 30 אחוז, 65 מרכזים ירדו בטווח של 10 עד 20 אחוז, 90 מרכזים רשמו ירידה מתונה של עד עשרה אחוזים, ואילו עשרים מרכזים הצליחו דווקא להציג עלייה – אם כי מתונה – של עד עשרה אחוזים. הפער בין הקבוצות נותר דומה גם ברמת החציון – שמונה אחוזים בלבד.
במקביל לנתוני RIS, פורסמו גם נתונים רשמיים מטעם שב”א. לפי הנתונים, נרשמה ירידה של 4.4 אחוז בלבד בהיקף הרכישות בעסקאות פיזיות, לצד ירידה של 10.3 אחוז בהוצאה היומית הממוצעת, שעמדה על כ־574 מיליון שקלים לעומת יותר מ־640 מיליון בחודש הקודם. עם זאת, מנכ”ל RIS שולל את תקפותם של הנתונים הללו וטוען כי הם סובלים מבעיות חמורות – גם מבחינה אריתמטית וגם מתודולוגית.
לדבריו, לא ייתכן שממוצע הרכישות היומי ירד בשיעור כפול מהירידה החודשית הכוללת, במיוחד כשמדובר בחודש הכולל שלושים ימים. יתרה מכך, לא ייתכן שנתוני שב”א ישקפו ירידה כל־כך מתונה, כאשר לפי הנתונים בשטח הירידה בפדיון הכללי הגיעה לשלושים אחוז. ההסבר הסביר היחיד הוא שייתכן והנתונים מתייחסים לרכישות פיזיות אחרות, שאינן קשורות ישירות למרכזי המסחר.
על רקע הצניחה הכללית: הקניונים בפריפריה דווקא צמחו
לצד התמונה הכוללת העגומה, ישנם מרכזים שדווקא הצליחו לבלוט לטובה – בעיקר אם בוחנים את הנתונים לפי מכירות למ”ר. בין הקניונים הגדולים במדגם, כאלו עם ממוצע מכירות של מעל 67 שקלים למ”ר, ניתן לציין את גרנד קניון חיפה שרשם עלייה של ארבעה אחוזים, הקריון בקריית ביאליק עם עלייה של שלושה אחוזים, ביג כרמיאל עם עלייה של שני אחוזים וביג אילת עם עלייה של אחוז אחד.
מבין המרכזים הקטנים יותר, ניתן לציין לטובה את סטאר סנטר נהריה עם עלייה מרשימה של 22 אחוז, ביג רגבה עם עלייה של 16 אחוז, חוצות המפרץ אאוטלט וביג יקנעם עם עלייה של 12 אחוז כל אחד, קניון עופר אדומים עם עלייה של 11 אחוז, גלובוס סנטר נתיבות וביג טבריה עם עלייה של שמונה אחוז, ופרץ סנטר בדימונה עם עלייה של שבעה אחוז.
גם בבחינה חצי־שנתית נמצאו מספר מרכזים שהציגו מגמות חיוביות חריגות. ביג אילת הציג עלייה של 14 אחוז, חוצות המפרץ עלה ב־13 אחוז, סטאר סנטר נהריה עלה ב־11 אחוז, ביג רגבה ב־10 אחוז, מתחם ממילא בירושלים עלה בתשעה אחוז, קניון עזריאלי מול הים עלה בשישה אחוז, ביג ירכא עלה בחמישה אחוז, וקניון הדר תלפיות סיים את החציון עם עלייה של שלושה אחוז.
מנכ”ל RIS שלומי ינאי מסיים את הסקירה בתקווה לבשורות טובות בהמשך השנה, ומותיר את הדגש על החשיבות בהבנת מגמות דרך שתי שיטות המדידה – תוך הבחנה בין השפעת ימי הלחימה לבין הפוטנציאל הכלכלי של המרכזים בעתות שגרה.
