בית המשפט העליון דחה את בקשתם של ההורים הגנטיים של התינוקת סופיה לדיון נוסף, ובכך באה לסופה השאלה אצל מי תהיה הילדה אשר נולדה במסגרת מחדל החלפת העוברים בבית חולים אסותא, כך שהאם שילדה את סופיה תשמור אצלה את הילדה. השופט יצחק עמית קבע כי על רקע המחלוקת בחוות הדעת של שופטי הרוב בפסק הדין של בית המשפט העליון, לא ניתן לקבוע כי נוצרה הלכה חדשה – התנאי לקיומו של דיון נוסף בבית המשפט העליון.
“חרף טענות המבקשים, איני סבור כי קביעה זו חותרת תחת הלכות קודמות בנוגע למעמדה של הזיקה הגנטית. אכן, בעבר נפסק כי ‘הזיקה הגנטית מהווה את הבסיס המרכזי להקניית מעמד של הורות’ – אך מכך לא בהכרח נובע כלל מוחלט שלפיו המחזיק בזיקה גנטית יוכר תמיד או באופן אוטומטי כהורה”, כתב נשיא בית המשפט העליון עמית.
“ואכן, בחוות דעתם של שופטי הרוב הוצגו כאמור תרחישים שבהם ההורות המשפטית אינה נוצרת באופן אוטומטי על אף קיומה של זיקה גנטית בין היילוד להוריו הגנטיים. מכל מקום, טענות המבקשים בנושא נדונו לגופן ובאופן ממצה בפסק הדין, ואיני סבור כי יש מקום להידרש אליהן פעם נוספת במסגרת דיון נוסף”, קבע השופט עמית.
כזכור, בפסק הדין שניתן בחודש מאי האחרון, דחה בית המשפט העליון ברוב של ארבעה שופטים את ערעורם של ההורים הגנטיים של התינוקת בת השנתיים וחצי סופיה, וקבע כי היא תישאר בחזקת הוריה המגדלים – האם שילדה אותה ובן זוגה. למרות זאת, בית המשפט קבע כי אביה הגנטי של התינוקת יירשם כאביה של הילדה, אך ללא זכויות אפוטרופוסות.
בפסק דין מקיף של השופטת יעל וילנר, שאליו הצטרפו השופטים עופר גרוסקופף ויחיאל כשר, נקבע כי במקרה של “תחרות” בין זיקת ההורות הגנטית לזיקת ההורות הפיזיולוגית (ההיריון והלידה), ידה של האם היולדת על העליונה.
