לסוגיית גיוס תלמידי הישיבות לשירות בצה”ל אין פתרון, וגם לא יהיה, גם בעתיד הלא נראה לעין. שני הצדדים המעורבים במאבק בעד ונגד גיוסם של תלמידי ישיבות לצבא מתנהלים באופן שמסכל מראש פתרון מיידי, מעשי ופרקטי שישביע ויספק את רצונם, שאיפתם ותקוותם של מי שמייצגים את הצדדים המעורבים.
הצד החותר למה שמוגדר “מסמך עקרונות לחוק הפטור מסיוג”, שמייצג יו”ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט, לוקה בבורות, חוסר ידיעה והשכלה בחשיבותו, מרכזיותו וחיוניותו של ערך לימוד תורה. ביסמוט מעולם לא ראה מבפנים היכל ישיבה מלא לומדים, לא בטוח שראה אי פעם איך נראה דף גמרא, ובטוח שלא עיין אף פעם בספרו של הרמב”ם “מורה נבוכים”, שמסביר את ערכן של המצוות. התפקיד האמיתי של ביסמוט הוא למצוא ולנסח “מסמך עקרונות” שיבטיח את קיומה של הקואליציה וכמובן את הישרדות פטרונו נתניהו כראש ממשלה.
הצד של גדולי התורה, המזוהים כראשי הציבור הליטאי-חרדי, החדירו למאבק הכל-כך צודק מבחינתם מידה מופרזת של קיצוניות וקנאות, שמבטיחות כבר מראש אפס סיכוי ותקווה לכל ניסיון של פשרה, שפירושו המעשי המקובל הוא הסכם שהושג ומבוסס על ויתורים של המעורבים.
לגדולי התורה, ראשי המגזר הליטאי-חרדי הרב דב לנדו ולעמיתו הרב משה הלל הירש, המושג “פשרה” בכל הנוגע לערך לימוד התורה הוא לא רק פסול – אלא טמא. אם נוסח מתווה לחוק גיוס חדש יכלול הצעה או יוזמה לגיוס של תלמיד ישיבה אחד, הוא פסול, אסור, בלתי טהור וכמובן לא ניתן לביצוע.
עבור ובעיני בועז ביסמוט מדובר בבעיה, בקושי ומטרד שהם נושאים למשא ומתן, לוויכוח וכמובן לפשרה. לפי דיווחים, ביסמוט נפגש עם נציגים חרדיים ושמע את דעותיהם. מעניין, מי הם הנציגים החרדיים שאיתם נפגש ושוחח? מי שקובעים ויקבעו איך לקבל ואיך להגיב לנוסח “מסמך העקרונות” שביסמוט יפרסם הם גדולי התורה, הרב דב לנדו והרב משה הירש.
לא נראה שביסמוט פגש אותם. גם אין צורך ומיותר לפגוש אותם. הם מבטאים את התנגדותם הטוטאלית לגיוס תלמידי ישיבות באופן נחרץ. בעיני שני גדולי התורה אין מצבים כמו משא ומתן, ויתורים או פשרות בכל הנוגע לערך לימוד התורה והגשמתו המעשית, היום יומית. יו”ר ועדת חוץ וביטחון עובד על כלום. ביסמוט כמובן יתהדר בנוסח “מסמך עקרונות לחוק הפטור מגיוס”. גדולי התורה ראשי המחנה הליטאי-חרדי יצחקו לו.
בדבר אחד טועים ומטעים גדולי התורה הליטאים. הם אינם מפעילים את השפעתם, אינם משתדלים לעצור ולמנוע מראש את ההפגנות שמאות בני ישיבות מקיימים, ליתר דיוק משתוללים. אלו הן הפגנות שחושפות ומבטאות יותר שנאה ואיבה למדינת ישראל, לצה”ל ולאזרחי המדינה מאשר חרדתם מגיוס לצבא. ההפגנות האלו הן חילול השם במלוא המובן של המונח.
הגאונים הרב לנדו ועמיתו הרב הירש, למרות גילם המופלג, טסו לניו יורק לאסוף כספים. להטיף מוסר לתלמידיהם ולמנוע השתוללות של מאות תלמידי ישיבות בהפגנות שמגלות תכלית שנאה, מה שבמקורות מוגדר שנאת-שאול, למדינה, לצה”ל ולכלל אזרחי המדינה – זה נראה תפקיד קשה מדי לגדולי התורה. אם תלמידי הישיבות רוצים להפגין את החשיבות של לימוד תורה, הם צריכים להסתגר בהיכלי הישיבות, ללמוד גמרא יותר שעות, גם לתוך הלילה.
בעת כתיבת שורות אלו, דווח על הצהרה שפרסם הרב משה מאיה, חבר מועצת חכמי התורה של ש”ס. הרב מאיה מבקש “שהתחייבות לשמירת שבת תעוגן בפקודת מטכ”ל“. הרב מאיה לא מודע למציאות שבמחנות של צה”ל וביחידות, מפקדים לא דתיים מקפידים על שמירת שבת. במחנות של צה”ל שבת נשמרת הרבה-הרבה יותר מאשר בתל אביב וברמת גן.
גדולי התורה ראויים לכל ביטוי של כבוד והערכה. הם גאונים, עוסקים בתורה, מנהלים חיי יום יום צנועים. הם לא מנהיגים. ההשפעה המובילה שלהם מוגבלת לתחומי היכלי הישיבות. אין להם קשר לציבור הנרחב. הם אינם מודעים לבעיות ומצוקות של חלקי אוכלוסיה בארץ. העדר כישורי מנהיגות והנהגה ממי שמזוהים כראשי מחנה הליטאי-חרדי מונע ומסכל מראש פתרון מעשי וישים לסוגיית גיוס תלמידי ישיבות.
