אחד עשר ימים לאחר פתיחת המערכה מול איראן, ובצל איומי טילים מתמשכים, חופי הים של תל אביב חוזרים בהדרגה להתמלא. לא מדובר בשובם ההמוני של משפחות עם ילדים, אלא בגל צעירים שיורד לים באווירה מהורהרת – לא חגיגית, אבל גם לא מובסת.
לאחר שבשעות הבוקר היו התרעות ללא אזעקות בתל אביב, נראה היה שדווקא החוף מציע לתושבים מקום לנשום: “אחרי כל אזעקה יש הפוגה ארוכה”, אמר דניאל, בן 27, שישב על מגבת בחוף טרומפלדור עם תיק קטן ומים. “מקומות העבודה סגורים, אין ממש לאן ללכת, ולהישאר בדירה הקטנה שלי עם עוד שני שותפים כל היום זה לא באמת אופציה. אז באים לים. זה סוג של מרחב מוגן לנפש”.
החוף עצמו נראה כמעט רגיל למי שיתבונן מרחוק, שמשיות, זוגות צעירים בבגדי ים, משחקים מטקות וכדור, אבל כל אחד כאן כבר יודע איפה המרחב המוגן הקרוב. “אנחנו יושבים הכי קרוב לכניסה לבית המלון”, אומרת מעיין, בת 25, סטודנטית שגרה לא רחוק. “אם תבוא אזעקה, יש לנו בערך עשר דקות לרוץ פנימה, זה לא אידיאלי, אבל זאת השגרה כרגע”.
גם בתי הקפה הסמוכים לים מתחילים להראות סימני חזרה, חלקם פותחים עד שבע בערב, כי בשעות הערב תל אביב מתחילה להתכנס לעצמה ולחכות לאזעקות של הלילה. בשיחה עם כמה בעלי עסקים, התחושות מעורבות, מצד אחד שמחה לראות אנשים חוזרים, מצד שני אי אפשר לדעת עדיין מתי זה יסתיים.
“אנחנו חיים במרווח שבין אזעקות”, מסכם אלון, שישב עם חברים על מגבת בים, “לא צריך לשבת בדיכאון בבית צריך לצאת ולמצוא רגעים של אוויר ורוגע והים תמיד היה המקום הזה עבורנו”.
