נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, ממשיך לאיים באופן שיטתי בהוצאת כוחות אמריקניים מגרמניה וממדינות נאט”ו אחרות, מה שמעלה חששות כבדים באירופה. מכון הכלכלה הגרמני פרסם מחקר צבאי חדש המצביע על המשמעויות המדאיגות של מהלך כזה. כיום, כ-100,000 חיילים אמריקאים מוצבים באירופה, עם אפשרות הגדלה מהירה ל-300,000 בעת משבר, בתוספת 1,400 טנקים קרביים ו-2,000 נגמ”שים. הבעיה המרכזית: מערכי ההגנה האירופיים, ובמיוחד הצבא הגרמני, מסתמכים על כוחות אלה בתכניות ההתחמשות שלהם.
“אם טראמפ יסיג את צבאו, הכוחות האירופאים יזדקקו לפחות ל-10 עד 12 שנים כדי למלא את הפער”, מתריעים מחברי המחקר. פער זה אינו רק בכוח אדם וציוד, אלא גם ביכולות פיקוד ובמערכות אלקטרוניות מתקדמות שהן קריטיות ליכולת ההגנה. המחקר מצביע במיוחד על האתגר בפיתוח מערכות שליטה מבוססות בינה מלאכותית בשדה הקרב, תהליך שעלול להימשך עשור שלם, בהתחשב בקצב הדיגיטציה האיטי של הצבא הגרמני עד כה.
נקודת הדאגה המרכזית היא חלון ההזדמנויות שעלול להיפתח בפני רוסיה. בעוד שההערכות הנוכחיות מניחות כי פוטין יזדקק לשלוש עד חמש שנים לאחר סיום הלחימה באוקראינה כדי לבנות מחדש את כוחו, נסיגה אמריקאית עשויה לעודד אותו לפעול מוקדם יותר, בהסתמך על “העליונות המספרית” של צבאו מול אירופה חשופה.
מחברי המחקר מדגישים: במקום להתכונן ל-2030, על אירופה להיות מוכנה להגנה כבר ב-2028 “או אפילו מוקדם יותר”. עבור הצבא הגרמני, המשמעות היא ברורה: מעבר לרכש הדחוף של טנקים וארטילריה, יש להצטייד במהירות בכטב”מים ולפתח יכולות לוחמה אלקטרונית ובינה מלאכותית. בזמן שבוושינגטון מתנהל ויכוח פנימי על מדיניות ארה”ב כלפי רוסיה, בין גישה תקיפה לבין נכונות למשא ומתן, אירופה ניצבת בפני אתגר אסטרטגי מורכב שדורש היערכות מיידית וחסרת תקדים להבטחת ביטחונה העצמאי.
