בימי חירום ובמיוחד בזמנים של מלחמה, כשהמדינה מתמודדת עם איום קיומי מבחוץ, רבים מאיתנו שוכחים או מדחיקים את הסכנות שקיימות בתוך הבית. המצוקה הכלכלית, הלחץ הנפשי, הצפיפות והחרדה – כל אלה עלולים להצית התנהגויות אלימות בתוך משפחות שכבר חיות במתח מתמשך, או לגרום להסלמה פתאומית גם בזוגיות שנראתה יציבה.
“בימים אלה, חשוב יותר מתמיד לפקוח עיניים, להקשיב לתחושות בטן, ולדעת שאין צורך להתמודד לבד”, אומרת למעריב עו”ד ורדית אבידן, מנהלת המערך משפטי טיפולי בויצו ואחראית על קידום מדיניות וחקיקה, “המלחמה אינה תירוץ לאלימות. הפחד, הבידוד, הצפיפות – לא אמורים להפוך אף אישה לשק חבטות רגשי או פיזי. יש לכן זכות לביטחון אישי גם בתוך הבית, תמיד”.
גם בעיצומה של המלחמה שלחו היום (שני) עשרים ארגוני נשים מכתב בהול לראש הממשלה בנימין נתניהו, השר איתמר בן גביר ושר הרווחה יעקב מרגי בו הם דורשים מהממשלה לכנס דיון דחוף לקבלת החלטות אופרטיביות לבלימת התופעה. “דמן של הנרצות הוא על ידי מקבלי ההחלטות ויש לפעול באופן אקטיבי למניעת הרצח הבא“, כותבים הארגונים.
אבידן מונה עשר הנחיות קריטיות שגובשו בויצו להתמודדות עם אלימות במשפחה בימי חירום – לנשים ולגברים כאחד:
* היזהרו מהחמרה בשליטה, בהקטנה ובתגובות רגשיות מוקצנות: בימי חירום, כשהעצבים חשופים והלחץ גובר, זה עלול להידרדר בקלות לתקיפות מילוליות ופיזיות. שימי לב להחמרה פתאומית, היא לא מקרית.
* ודאי שאינך תלויה בטלפון של בן הזוג, רשמי לעצמך במקום מוצפן את מספרי החירום של קווי הסיוע והיי בקשר קבוע עם מישהי שיודעת מה קורה איתך. בתקופה שבה כולנו דרוכים, דווקא השיחה השגרתית הזו עשויה להציל חיים.
* הכיני מראש תיק עם מסמכים, בגדים, כסף ומטען ותכנני למי את יכולה לפנות? איפה את יכולה להיות ללילה או יותר? תוכנית שאת בונה רק לעצמך, גם אם את עדיין לא בטוחה שתצטרכי אותה.
* נשים רבות חוות תחושות כמו “אולי אני מגזימה”, “הוא פשוט עצבני כי יש מלחמה”, “זו לא אלימות – זו תקופה קשה לכולם”. זכרו כי אלימות רגשית או פיזית לעולם אינה מוצדקת, גם לא במלחמה.
* אלימות לא חייבת לכלול מכות כדי להיות מסוכנת. קללות, ניבולי פה, השפלה מול הילדים, ניתוק מהחברות, שליטה על חשבון הבנק, פגיעה בפרטיות ובחירות, איומים – הם צורות קשות של אלימות והכרת הסימנים היא הצעד הראשון לעצירה
* בימי הסתגרות בבתים, כשאין לאן לברוח, יש עלייה חדה בפניות לקווי סיוע. אם את יודעת שדווקא בזמנים כאלה יש התפרצויות, נסי מראש להימנע משהות לבד עם האדם הפוגע, העבירי לילה אצל קרוב/ה, או הזמיני אורחים.
* שימי לב לסימני מצוקה אצל הילדים. גם אם את מרגישה שאין לך כוח להתמודד, חובתך להגן עליהם. ואת לא לבד.
* העובדה שרוב מקרי האלימות הם כלפי נשים אינה אומרת שאין גברים נפגעים. יש קווי סיוע לגברים נפגעי אלימות ואין שום בושה לפנות אליהם.
* פני לעזרה גם בלי “הוכחות”: אפשר לקבל ייעוץ משפטי, שיחת תמיכה, ליווי או מקום בטוח בלי להגיש תלונה. גם שיחה אחת יכולה לשנות את כל המציאות שלך.
* הכירו את קווי הסיוע: 118 קו חרום ארצי של משרד הרווחה, 0502270118 קו שקט של משרד הרווחה לפניות בוואטסאפ. 1202 קו סיוע לנפגעות פגיעה מינית ו-1203 לגברים ונערים. קו סיוע וייעוץ של ויצו לנשים במעגל האלימות – *3980 וקו סיוע וייעוץ של ויצו לגברים במעגל האלימות- 1800-39-39-40.
מתחילת השנה ועד עכשיו נרצחו 18 נשים על רקע של אלימות במשפחה. 72% מהנרצחות יהודיות ו28% ערביות. בפורום מיכל סלה אומרים: “אנו במחצית שנת 2025 וכבר מספר הנרצחות במשפחה עולה על הסיכום השנתי של שנת 2024. מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל ועד עכשיו נרצחו באלימות במשפחה 42 נשים ועוד 2 ילדים ותינוק.ישראל נמצאת בנקודת שפל של כל השנים ביחס למספר אירועי רצח נשים במשפחה. למרות הזינוק במקרי הרצח, טרם כונס כל דיון בממשלה בעניין ותופעת רצח הנשים והאלימות במשפחה עדין שקופה לחלוטין”.
