נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, התייחס בסוף השבוע להשפעתם של המכסים שהטילה ארצות הברית על הכלכלה הישראלית, והזהיר כי הסיכון לשווקים ולהשקעות בטכנולוגיה מאיים על הצמיחה.
בריאיון ל”בלומברג” TV, אמר כי “החששות המרכזיים של ישראל כיום הם התנודתיות בשווקים והאטה בסחר העולמי”. עוד הוסיף כי אומנם מרבית הייצוא הישראלי מתמקד בשירותים – תחום שנותר מחוץ למכסים החדשים – אך ההשפעה של אי-הוודאות הכלכלית העולמית מורגשת גם היא.
“קרנות הפנסיה הישראליות מושקעות בצורה נרחבת בשוק המניות, והתעשייה הטכנולוגית ממומנת במידה רבה על ידי הון סיכון אמריקאי”, הסביר ירון, “ככל שאי הוודאות פוגעת בשני התחומים האלו, כך נפגעת ישירות גם הכלכלה הישראלית”.
לדבריו, “הפתרון טמון בהגעה להסדרים ברי-קיימא והפחתת אי-הוודאות במהירות האפשרית, מה שיתרום לכלכלה המקומית והגלובלית כאחד”.
בין היתר, בעקבות המכסים שהוטלו על ידי טראמפ, בנק ישראל עדכן החודש את תחזית הצמיחה לשנת 2025 כלפי מטה – מ-4% ל-3.5%. בהחלטת הריבית ציין הנגיד ירון כי בכירים ישראלים מגבשים בימים אלה חבילת צעדים שתוצג לממשל האמריקאי במטרה להביא להפחתת המכסים, שהוקפאו באופן זמני ל-90 יום לכל המדינות.
עוד חזר ירון על הציפיות בבנק ישראל לכך שמצב השוק יאפשר שתי הורדות ריבית ב-12 החודשים הקרובים, החל במהלך המחצית השנייה של השנה. עם זאת, הוא הזהיר כי אינפלציה “דביקה”, היחלשות השקל ועלייה במדד המחירים לצרכן בארה”ב מהווים סיכונים משמעותיים להפחתות נוספות.
לפי תרחיש חלופי שהציג בנק ישראל, במידה והלחימה בעזה תימשך שישה חודשים נוספים ויכלול גיוס מילואים נרחב יותר, עלולה הצמיחה לרדת ל-3% בלבד בשנת 2025.
“מהיבט כלכלי, סיום הלחימה ויצירת סידורי ביטחון ברי-קיימא יתרמו להפחתת אי-הוודאות – מה שיחזק לא רק את הכלכלה הישראלית אלא גם את זו של האזור כולו”, סיכם ירון, “זה יאפשר לנו להקדיש יותר משאבים לנושאים כמו חינוך, תשתיות והגברת הצמיחה הפוטנציאלית”.
