המאמצים למצוא נוסחה לשיחות למשא ומתן שתהיה מקובלת גם על ישראל וגם על חמאס והמתווכות נמשכים לצד הלחץ הצבאי בעזה. אייל עופר, מומחה לכלכלת חמאס, ניתח את מצבו של ארגון הטרור בשיחה עם “מעריב” וטען כי ישראל צריכה להפסיק לבזבז את “האשראי הבינלאומי” שלה על מקומות אחרים ברצועה שהם לא העיר עזה. “מרכז שלטון חמאס הוא בעיר עזה. שם צריך לפעול. ומהר”, אמר.
“ברמה האופרטיבית חמאס ושלטונו נמצאים בשלבי התפוררות מתקדמים וזו הסיבה שחמאס מוכן כעת לעסקת חטופים והפוגה: הם צריכים זמן כדי לארגן מחדש את שלטונם באוכלוסייה העזתית וכן לייצר מחדש את הקשר עם כל פעיליהם – לחלקם הם מתקשים לשלם משכורות”, אמר עופר בפתח השיחה.
“זה לא נובע מכך שחסר לחמאס כסף אלא בגלל שצה”ל מחסל מהאוויר את השלמים שלהם ואת החלפנים. חמאס יודעים שכל נקודת תשלום שהם מקימים, למשל לפני כשבועיים בבית קפה בעיר עזה – הופכת למטרה עבור חיל האוויר, וכך גם פגענו ברבים מאנשי השלטון האזרחי ושוטרים של חמאס. במקביל, ראינו גם כיצד חמאס מבהיר לאוכלוסיית עזה להיזהר משיתוף פעולה עם ישראל בהוצאה להורג של ארבעה חשודים, כולל אישה, שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל”.
“אולם”, מוסיף עופר, “ברמה המדינית הם קוצרים ניצחונות בעיקר בגלל טעויות של ישראל. ראינו את קמפיין ההרעבה המוצלח שלהם שהגיע לשיאו עם ההכרזה ביום שישי של האו”ם כי כעת יש בפועל רעב בעזה. הכרזה שישראל הרשמית כמעט שלא הגיבה לה – אך מכה גלים בעולם. הניסיון להילחם את מלחמת התודעה הזו בעזרת פרסום מספרי המשאיות שמתאם פעולות הממשלה בשטחים מאפשר להכניס לעזה הוא פתטי, כמו גם הבעת הצער של דובר צה”ל על פגיעה ב’בלתי מעורבים’ בבית החולים בח’אן יונס. כל התנצלות כזו רק נתפסת בעולם כהודאה באשמה ולקיחת אחריות ישראלית כאילו אנו האחראיים הישירים והבלעדיים לסבל של אוכלוסיית עזה”.
המומחה ציין כי “מאז שלקחה ישראל אחריות על מצב התזונה בעזה בעזרת הקמת עוד ועוד מחנות חלוקת מזון של קרן ה-GHF אנו רואים תוצאה משולשת: ראשית, חלק מהעזתים מקבלים מזון מהקרן. אולם הם לעתים רבות בוררים רק את פרטי המזון היקרים יותר וזורקים את המזון הזול יותר. התמונות המאשרות את בזבוז המזון מגיעות מעזה – אך אינן מוצגות לעולם. שנית, ישראל הגדילה למאות רבות ביום את מספרי המשאיות המכניסות כל טוב לעזה ישירות לחמאס ושותפיו הסוחרים והחמולות: מפירות הארץ לעופות וכמובן כל מזון יבש. מחסני הרצועה מתמלאים מחדש. בנוסף, ישראל עדיין מואשמת ביצירת מחסור והרעבה בעזה”.
לדבריו, “כל זה מראה שהנקודה המהותית אינה כמות המזון הנכנסת לעזה – אלא מי לוקח אחריות”. עופר סבור כי “מצבה ההומניטרי של אוכלוסיית עזה תמיד יהיה גרוע, בלי קשר לכמות האספקה ולכן מי שלוקח עליה אחריות – נתפס כאשם. ולכן נגררת ישראל למצב שבו אפילו הנשיא טראמפ עצמו מאיץ בנו לסיים את המצב בעזה במהירות. שעון החול המדיני אוזל כאשר ישראל מאבדת מדי יום לגיטימציה עולמית לפעולותיה”.
מה לדעתך ישראל צריכה לעשות עכשיו?
“להתמקד. הממשלה סוף סוף הבינה נכון את מה שאמרנו כאן מעל דפי “מעריב” ובמקומות נוספים: העיר עזה היא בירת חמאס, היא השטח החשוב לו ביותר, אפילו יותר מציר פילדלפי. לכן צריכה ישראל להפסיק לבזבז את האשראי הבינלאומי על מקומות שאינם בראש סדר העדיפויות. על הממשלה להורות לצה”ל למקד את מאמציו בעיר עזה ולעשות זאת מהר. אין שום סיבה להמשיך לפזר מאמצים צבאיים (תוך סיכון כוחותיינו) בכל אזור אחר בעזה. מרכז שלטון חמאס הוא בעיר עזה. שם צריך לפעול. ומהר”.
