הרבה מאוד אנשים סביב הגלובוס מטרידים את עצמם בשאלת הפקק היקר בעולם: האם איראן באמת תלחץ על כפתור ההשמדה הכלכלי? תארו לעצמכם שאתם מתעוררים בוקר אחד לכותרות דרמטיות שמבשרות על תקיפה אמריקאית באיראן. הטלפון לא מפסיק לרטוט, ושוקי ההון נצבעים באדום בוהק. מה תהיה התגובה הראשונה שלכם? תרוצו למכור את הכל, תיכנסו לפאניקה? זה באמת מה שקרה. כך התחיל הבוקר של 22 ביוני 2025 אבל בלי הפאניקה.
אבל בואו נדבר על האיום הגדול שכולם מדברים עליו, אבל לא כולם מבינים אותו – סגירת מצרי הורמוז. האם האיראנים, בתגובה למתקפה הכואבת, באמת יחסמו את מיצרי הורמוז ו”יורידו את השאלטר” על הכלכלה העולמית? האם אנחנו עומדים בפני כאוס כלכלי חסר תקדים?
התשובה, כמו תמיד בשווקים, מורכבת יותר מתשובה פשטנית של “כן” או “לא”. אבל, תתפלאו, היא כנראה גם אופטימית בהרבה ממה שנדמה לכם.
מה זה בכלל מצרי הורמוז ולמה זה אמור לעניין אותי ואתכם?
תחשבו על מצרי הורמוז לא כעל עוד אחד מנתיבי השיט בעולם אלא כעל העורק הראשי של הכלכלה העולמית. זהו מעין “צוואר בקבוק” שרוחבו, בנקודה הצרה ביותר שלו, אינו עולה על 33 ק”מ. דרכו עוברות מדי יום כ־21 מיליון חביות נפט שהן כ־20% עד 25% מהצריכה העולמית.
תוסיפו לזה כ־20% מאספקת הגז הנוזלי העולמית (LNG), בעיקר זו שעוברת מקטאר לאסיה ואירופה, ותקבלו את נקודת התורפה הקריטית ביותר של עולם האנרגיה. סגירה של העורק הזה, ולו לזמן קצר, היא “אירוע לב” כלכלי.
אנליסטים בגולדמן זאקס, ג’יי.פי מורגן וסיטיבנק מדברים על מחיר שיזנק ל־120, 150 ואף 200 דולר לחבית נפט אחת. הזינוק הזה יתדלק ספירלה אינפלציונית עולמית, ישתק שרשראות אספקה וידחוף את העולם למיתון כמעט ודאי.
וכן, גם אם אנחנו, בישראל, לא תלויים ישירות בנפט מהורמוז, אנחנו נרגיש את זה חזק מאוד בכיס, במחיר הדלק, בחשבון החשמל וביוקר המחיה הכללי. תעשיית היצוא שלנו ובראשה ההייטק, תיפגע קשות ממשבר עולמי.
עכשיו, אחרי שהפחדנו את עצמנו מספיק, בואו נדבר תכל’ס. למה, למרות כל הרעש והאיומים, רוב המומחים מעריכים שהסיכוי לסגירה הרמטית וממושכת הוא נמוך? התשובה פשוטה: עבור איראן, מדובר בצעד של “התאבדות אסטרטגית”.
בראש ובראשונה, איראן תירה לעצמה ברגל, ובשתי הרגליים בצעד כזה. גם הכלכלה האיראנית תלויה במצר הזה כדי לייצא את הנפט שלה וכדי לייבא סחורות חיוניות. סגירה פירושה חניקה כלכלית עצמית שתצית מהומות מבית. לא חכם. ממש לא.
שנית, המהלך יפגע אנושות בבת הברית הכלכלית הכי גדולה שלה – סין, שכמחצית מהנפט שלה עובר דרך המצר. מי יטרח לסכן את עצמו ולהרגיז את הלקוח הכי גדול שלו?
והנקודה החשובה ביותר: סגירת נתיב שיט בינלאומי היא עילה למלחמה. זהו “קו אדום” ברור עבור ארה”ב ומדינות המערב. כן. גם אלו שכביכול נגדנו. צעד כזה יגרור תגובה צבאית אמריקאית נחרצת ומיידית. האם המשטר בטהרן, שכל מטרתו היא הישרדות, באמת רוצה בעימות ישיר עם הצבא האמריקאי ולא מסתפק בתקיפה הנקודתית על מתקני הגרעין? סביר להניח שלא.
האיום בסגירת המצר הוא קלף מיקוח, לא תוכנית פעולה. זהו נשק א-סימטרי שנועד להרתיע, ליצור לחץ בינלאומי ובעיקר, להחזיק את הכלכלה העולמית כבת ערובה. האיראנים משחקים משחק צ’יקן מסוכן, אבל בדרך כלל הם שחקנים רציונאליים שיודעים מתי לעצור ולחתוך הפסדים. יתכן שהפעם זה עלול להיות קצת שונה במידה ובמשמרות המהפכה ירגישו שהם מאבדים את האחיזה בשלטון.
ואם בכל זאת הם יעשו את הצעד המשוגע, מה אז יהיה על העולם ועל ההשקעות שלכם?
בסדר, נניח שהתרחיש הקיצוני ביותר מתממש והמשטר האיראני, מתוך ייאוש, מחליט לממש את האיום. האם זה סוף העולם? גם כאן, מציעה לנו ההיסטוריה זווית אופטימית.
במהלך “מלחמת המכליות” שהתרחשה בשנות ה־80, איראן ועיראק תקפו מאות ספינות במפרץ הפרסי. התוצאה? למרות כל הדרמה, המצר מעולם לא נסגר לחלוטין. הנפט המשיך לזרום, אם כי בעלות גבוהה יותר, והשווקים, באופן מפתיע, הוכיחו חוסן והסתגלו למצב החדש.
בנוסף, צבא ארה”ב נמצא באזור בדיוק בשביל תרחיש כזה. כך שפתיחת המצר מחדש היא לא שאלה של “אם”, אלא של “תוך כמה זמן”. נכון, פינוי מוקשים ימיים הוא תהליך איטי ומסוכן שיכול לקחת שבועות, תקופה בה השווקים יהיו בפאניקה. אבל בסופו של דבר, הנתיב ייפתח והכלכלה תפרח.
סיכום: אז מה עושים עכשיו, מחפשים הזדמנויות!
איום סגירת מצרי הורמוז הוא איום אמיתי, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציה. סבירות המימוש שלו נמוכה, וההיסטוריה מלמדת שגם אם יתממש, השווקים יודעים להסתגל.
והנה הגיע “מר שוק” המפורסם של בנג’מין גרהאם. ההוא עם מצבי הרוח הקיצוניים. במקרה של איום כזה, עלול מר שוק להיכנס לפאניקה ולמכור נכסים במחירי חיסול. אבל משקיע נבון שמבין את הדינאמיקה האמיתית, יודע שזו בדיוק ההזדמנות שלו. כפי שאמר וורן באפט: “היו חמדנים כשאחרים פוחדים”.
לכן, במקום לברוח, אולי דווקא כדאי להכין רשימת קניות… הפאניקה לטווח קצר סביב אירועים גיאופוליטיים מייצרת כמעט תמיד הזדמנויות השקעה פנטסטיות לטווח הארוך. כי בסופו של יום, ההיסטוריה הכלכלית מלמדת אותנו שיעור אחד חשוב: שווקים תמיד מתאוששים, וההזדמנויות הגדולות ביותר נולדות דווקא בתקופות של הפחד הגדול ביותר.
אל תתנו לכותרות לנהל לכם את התיק!
דניאל שבקס הוא מנכ”ל ’הירשוביץ פיננסים’. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם
