שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הגיב אתמול (רביעי) בחריפות על הטלת הסנקציות האישיות נגדו ונגד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר על ידי חמש מדינות – בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורבגיה. בראיון ראשון שנתן לג’רוזלם פוסט מאז הטלת הסנקציות, אמר סמוטריץ’: “זה לא אומר לי כלום באופן אישי. אין לי נכסים באף אחת מהמדינות האלה, וגם אין לי רצון לבקר בהן. אבל ברמה הלאומית, זה עניין רציני מאוד”.
השר הגדיר את החלטת המדינות כ”טעות חמורה” וטען כי “בעלות ברית לא מטילות סנקציות זו על זו, גם כשיש חילוקי דעות. זה חוצה קו אדום”. הסנקציות כוללות הגבלות על נכסים ואיסור כניסה למדינות הנוגעות בדבר. על פי משרד החוץ הבריטי, הצעדים ננקטו בשל “הסתה לאלימות חמורה נגד פלסטינים ביהודה ושומרון”, אם כי לא פורטו ראיות ספציפיות לטענות.
דובר השגרירות הבריטית ניסה לרכך את המסר והדגיש כי “אלו סנקציות אישיות, לא סנקציות נגד הממשלה הישראלית. בריטניה נותרת ידידה של ישראל”. סמוטריץ’ דחה הבחנה זו בתוקף וטען: “הסנקציות האלה הוטלו על מדינת ישראל. ההחלטות שלי מתקבלות בשם ישראל, והמדינה עומדת מאחוריהן. המפלגה שלי ואני מחזיקים ב-14 מושבים בכנסת – כמעט 12 אחוז מהציבור הישראלי הדמוקרטי. לא חייבים להסכים עם הדעות שלנו, אבל אי אפשר להטיל סנקציות על 12 אחוז מהאזרחים הישראליים”.
בעקבות הטלת הסנקציות התקיימו במשך 24 שעות התייעצויות במשרד ראש הממשלה ובמשרדי האוצר, החוץ והביטחון הלאומי לגיבוש תגובת ישראל. סמוטריץ’ הבטיח תגובה נחרצת ואמר: “תהיה תגובה חזקה מאוד כלפי המדינות האלה. לא נשתוק. תהיה גם מה שאני קורא לו ‘תגובה ציונית הולמת’, שתחזק משמעותית את הנוכחות שלנו ביהודה ושומרון”. השר הוסיף איום: “אם מישהו חושב שבפעולות לא לגיטימיות כמו סנקציות הוא יכול לדחוף אותנו לנטוש חלקים ממולדתנו או לסכן את קיומנו, הוא טועה טעות חמורה”.
במסר חד למדינות שהטילו סנקציות, אמר סמוטריץ’: “אם המניעים מאחורי זה הם חישובים פוליטיים קטנוניים – פוליטיקאים שמנסים לרצות את בסיס הבוחרים שלהם – אז יום אחד תסתכלו במראה, והנכדים שלכם ישאלו איך, בצומת מוסרי שבו העולם היה צריך לבחור בין טוב לרע, בחרתם ברע וניסיתם למנוע מאיתנו להביס את האויבים שלנו”.
במקביל לאיומים הדיפלומטיים, נקט סמוטריץ’ גם צעדים כלכליים קונקרטיים. הוא הורה על ביטול ערבויות מדינה בהיקף מיליארדי שקלים לבנקים בישראל עבור העברות לבנקים פלסטיניים. “למה שמדינת ישראל תערוב לכספים שאחר כך משלמים לטרוריסטים שרוצחים את האזרחים שלנו? זה מטורף לחלוטין”, נימק השר. הוא האשים את הרשות הפלסטינית בהמשך פעולות משפטיות נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי ובבית הדין הבינלאומי לצדק, כולל צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט.
האיום החריף ביותר של סמוטריץ’ הופנה נגד האפשרות של הכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית. “אם תכירו במדינה פלסטינית באופן חד-צדדי, לא נשאיר מה להכיר בו”, הזהיר השר. לדבריו, כל ניסיון הכרה כזה יביא לפירוק מוחלט של הרשות הפלסטינית, כך שלא תישאר “ישות שההכרה שלכם תחול עליה”. סמוטריץ’ כינה את המונח “מדינה פלסטינית” בתור “מילה מכובסת לחלוקת עזה ל-20 ישויות נפרדות ששולטות בשטח חיוני אסטרטגית לישראל”, וציין כי “יותר מ-85 אחוז מהאזרחים הישראליים מתנגדים לצעד כזה”.
בסיום הראיון הודה סמוטריץ’ למזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו ולנשיא ארה”ב דונלד טראמפ על תמיכתם, בניגוד למה שכינה “השותפים האחרים שלנו כביכול המאשימים את ישראל בטיהור אתני”. “אנחנו במלחמה נגד אויב אכזרי. אנחנו חייבים להשיג ניצחון מוחלט ולהחזיר את החטופים שלנו הביתה”, סיכם. “אנחנו נלחמים בארגון טרור אכזרי ואלים – המלחמה של העולם החופשי והמערבי. אנחנו רוצים לחסל את הרוע מפני כדור הארץ”.
