ועדת חוץ וביטחון בראשות ח”כ יולי אדלשטיין אישרה היום (שני) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להארכת הסמכויות שניתנו לצה”ל ולשב”כ לחדור לחומרי מחשב המשמשים להפעלת מצלמות נייחות ולבצע בהם פעולות. תוקף החוק הוארך עד סוף שנת 2025.
לאחר טבח השבעה באוקטובר, התקינה הממשלה תקנות חירום שאפשרו לצה”ל לבצע חדירה לחומרי מחשב שמפעילים מצלמות נייחות ולבצע בהם פעולות כמו מחיקה, שינוי או שיבוש, בכדי למנוע מהאויב גישה למידע ממצלמות הפזורות ברחבי המדינה. סמכויות דומות ניתנו גם לשב”כ.
בהמשך התקבלה בכנסת הוראת שעה שהחליפה את תקנות החירום. תוקף ההוראה הוארך מאז פעמיים, והצעת החוק שאושרה כעת מאריכה את תוקפה פעם נוספת.
על פי החוק, ראש חטיבת ההגנה בסייבר בצה”ל או קצין אחר בדרגת אלוף משנה רשאי לאשר רשימה של מחשבים שמפעילים מצלמות נייחות, שניתן לחדור אליהם ולבצע בהם פעולה, אם החדירה נדרשת באופן מידי ודחוף, ואין דרך אחרת להשיג את המטרה שפוגעת פחות בזכויות.
במקביל, הוועדה אישרה גם את הארכת תוקפו של חוק שירות לאומי-אזרחי עד לאמצע נובמבר 2025. בשנה שעברה הוארך החוק עד סוף יוני 2025, אולם הממשלה ביקשה להאריך אותו בשנתיים נוספות. הוועדה אישרה בשלב זה הארכה טכנית בלבד עד נובמבר, כדי לאפשר דיון מעמיק בנושא. שמונה חברי כנסת תמכו בהחלטה ושלושה נמנעו.
לפי הסקירה המשפטית, בשנת 2014 נחקק פרק ג’1 בחוק שירות ביטחון, שמסדיר את דחיית שירותם של תלמידי ישיבות ואת אפשרות שילובם בצה”ל ובשירות הלאומי. חוק שירות לאומי שנחקק במקביל מסדיר את מסגרת השירות לבוגרי ישיבות ומוסדות חרדיים, בשני מסלולים: שירות אזרחי-ביטחוני בגופי ביטחון והצלה, ושירות אזרחי-חברתי בגופים בעלי מטרות חברתיות.
בשנת 2023 התקבל תיקון זמני לחוק שמאפשר את המשך השילוב של חרדים בשירות הלאומי עד שתושלם הסדרה כוללת של הנושא. כעת, כאמור, תוקפו הוארך עד נובמבר 2025.
