כשהמלחמה ניכרת בכל, היא איננה פוסחת על התרבות. על כך יכול להעיד הזמר הצעיר אוהב חממה, שב-17 במאי אמור להשיק ב”גיטר לופט” בתל-אביב את אלבומו השני, “כמו עץ”, כשמאיה אברהם תהיה שם הזמרת האורחת. “האלבום, שאודי תורג’מן היה המעבד והמפיק המוזיקלי שלו, היה מוכן כבר לפני שנתיים – ו-150 ימי המילואים שעשיתי בתותחנים בצפון תרמו לעיכוב”.
רק זה עיכב?
“לא. אחרי ‘פודרה ואבק’, האלבום הראשון שהוצאתי, חוויתי מחסום מנטלי שנבע מתסכול כשהרגשתי חוסר הערכה”.
הבה נקרא לילד בשמו – זה משבר האלבום השני, שפוקד לא מעט זמרים.
“נכון. אז צצות השאלות אם מה שעשית מספיק טוב ואם אני בכלל בשל לעניין הזה. כך היה עד שניצחתי את הפחדים שלי”.
האם עזר לך שאתה בנו של עובדיה חממה או ההיפך מכך?
“מה שלא יהיה, אבא שלי הוא זה שנתן לי את ה’תורה’ בכל מה שקשור למוזיקה. הוא לימד אותי לכתוב ולהלחין והשמיע לי תקליטים כמו של הביטלס, בוב דילן ופינק פלויד. כלומר, הוא מי שפתח בפניי את הדלת והוא מי שעוטף אותי ושומר עלי”.
בן כמה היית כשהוא פרץ עם “אנא בכוח”?
“הייתי אז בן עשר ופתאום ילדי בית הספר הכירו את אבא שלי וזה היה נחמד. זה גרם לי לרצות להיות בעולם שלו”.
חממה בן, 29, בנה של עליזה, מנכ”לית מרכז מורשת יהודי בבל באור-יהודה, גדל בתל-אביב, עיר מגוריו גם כעת ו”היום אני חי בה עם נעם, ארוסתי ואנחנו מתחתנים בעוד חודש וחצי”.
מזל טוב! גדלת על…פיצוחים?
(צוחק) “זה תמיד היה חלק מהבית שלי, כשהמשפחה, כולל כמובן אבא, היא בעסקים בתחום הזה. ממנו למדתי לא להשליך את מלוא יהבי על המוזיקה. בגלל זה עשיתי תואר ראשון בפסיכולוגיה, תואר ראשון במינהל עסקים וכעת אני בלימודי תואר שני בפסיכולוגיה של הספורט. כלומר, מבחינתי המוזיקה היא הכל, אך לא הכל, כשיש עוד עולם שממלא אותי”.
אם פיצוחים, אז יש לכם עוד הקשר למלחמה.
“אכן, בילדותי אבא שלי היה לוקח אותנו לשדות בקיבוצים שבעוטף, לשתול ולעקוב אחרי היבול. לא להאמין מה שקרה שם”.
בגילו הצעיר חממה שיתף פעולה עם שני זמרים שכבר אינם עמנו. כשאביו עבד עם גבי שושן על אלבומו האחרון, “מקום לשינוי”, הוא אפשר לבנו, בהיותו בסדיר, לחבר את שיר הנושא ו”תוך כמה חודשים גבי הלך מאיתנו”.
עם קורין אלאל, זמרת שהוקיר במיוחד, הוא הקליט את שירה “כשזה עמוק”. “לצערי, לא הספקתי להשמיע לה”, הוא מעיר. “אבל לשמחתי רותי, זוגתה, שלחה חומרים של קורין, ששימשו אותנו לקליפ, הנלווה להקלטה”.
מעניין שבעשייה שלך אין הדהוד לשירת הפיוט, המזוהה עם אביך, כאמור מלחין “אנא בכוח”.
“נכון, כרגע לא ואין לדעת מה צופן העתיד, כשיש לי מידת חיבור מסוימת לפיוטים, אם כי זה לא בא לביטוי ביצירה שלי”.
קראת לאלבומך החדש “כמו עץ”.
“את השיר הזה חיברתי בתקופה קצת מדוכאת לאחר שסבא שלי נפטר, מה שגרם לניפוץ תקרת התמימות שלי, כשבפעם הראשונה פגשתי אבל מקרוב. זה הביא אותי לשאול שאלות על החיים . זה הביא אותי, בין השאר, לכתוב בשיר השוואה בין האדם לעץ”.
מיהי שירז רימון?
“שירז רימון המדהימה היא אחת משבעת נגני הלהקה שילוו אותי בהשקה והיא המנהלת האמנותית של המופע. כשמה כן היא לאחר שלמדה ברימון”.
ואתה?
“אני לא למדתי מוזיקה וכאמור העדפתי ללמוד דברים אחרים. אני גם לא יודע לקרוא תווים וסומך על השמיעה שלי”.
מה מעשיך חוץ מהמוזיקה?
“בנוסף לכל אני עובד לפרנסתי בכדורגל של ילדים. הייתי מאמן וכעת אני בתפקיד ניהולי באגודת בית”ר רמת-גן, שם שיחקתי בצעירותי (כאילו שאינו צעיר כעת- י. ב-א). זה נובע מחיבור שיש לי עם ילדים”.
מה החלום שלך?
“להיות האבא הכי טוב שאוכל”.
